Contact

×
Name:
Email:
Message:
Send message
Background image

Effi Fuks

(L.L.B) Advocate (Israel Bar)

Internet, Computers and Technology lawyer

Profile

Effi Fuks

Tech Lawyer
Law Practice | Israel, IL

Summary

I research and practice Internet and Technological laws in Israel. Mainly assisting Internet content and service providrs, startups and individualsfor for several porpuses.
Specialties: internet laws, copyright, slander, privacy, censorship

Experience

  • Jun 2009 - Present

    Tech Lawer / Self Employed

  • Aug 2007 - Apr 2009

    Intern / Pearl Cohen Zedek Latzer

    Intern at the IT & Copyright group. involved in computer and internet Copyright issues, privacy, open-source legal issues, defamation litigation, web content and Telecommunication regulation. my own little niche are the legal matters arising from Web 2.0 ventures.
  • Oct 2004 - Aug 2007

    Law Student / College of Management

  • Sept 2001 - Nov 2004

    Commander (Major) / Israel Defense Forces

    Served as an artillery officer and opreations officer at variuos units at the IDF. Including artillery battery commanding, opreations officer of the central fire command of the IDF central command and an indipendent reasearch and innovation officer for specific tasks.

Education

  • 2004 - 2008

    College of Management (The Academic Course)

Additional information

Websites:
My Blog, My Podcast

Posts

  • March 09, 02:49 PM

    גוף האדם כמוצר אינטראקטיבי

    via youtube.com

    פריץ קאהן, רופא שנולד בגרמניה צייר כמה איורים בשנות ה-20 של המאה ה-20 שהסבירו את פעולה גוף האדם באמצעות דימויים תעשייתיים. אמן גרפי בשם הננינג לדרר הפיק לאחרונה סרטון אנימציה שמחייה את האיורים של קאהן ומשתמש בדרך ויזואלית מבריקה בפעולות של רכיבים מכניים כדי להסביר את האנטומיה האנושית.


    

    פוסט מאת מערכת חורים ברשת

    חשבון המסתורין של חורימבה, תכנים שאין מי שיקח עליהם אחריות ושאר ירקות

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 09, 06:07 AM

    חדש במעבדות גוגל: ויזואליזציות של מידע ציבורי

    בכל פעם שנדבר על גוגל, עיקר החשיבה האסוציאטיבית שלנו תיצור דמויות של חיפוש או של דואר אלקטרוני (או של האח הגדול, מ-1984, אצל הפרנואידים במיוחד). אבל אין אלה סעיפי הפעילות העיקריים של גוגל – מטרתה של חברת הפרסום הגדולה ביותר בעולם היא לארגן את המידע הזמין בערבוביה ברשת. לעשות זאת באופן המיטבי והנוח ביותר, בראש ובראשונה עבורה ועבור שירותיה המגוונים. ביניהם, איך אפשר בלי, מנוע החיפוש ושירות הדוא"ל.

    השירות החדש מבית ה-Google Labs נקרא Public Data Explorer וכשמו כן הוא, מייעל ומקל את הניווט ביער הסבוך של המידע. זה לא סוד שכיום פעמים רבות ניצבים חוקרים, עיתונאים וסתם בעלי כמיהה לידע, בבעיה שלא עמדה אל מול אותם האנשים רק לפני שני דורות – להבדיל מן העבר, אנחנו מוצפים במידע, בנתונים סטטיסטיים והקושי הוא לסנן את כולו, ולהציג רק הרלוונטי לנו. המערכת החדשה מאפשרת לנתח מידע הזמין לרשות הציבור, ולהציג אותו באופן גרפי, בהתאם למערכת צירים נבחרת.

    שירות זה מצטרף לשירות קודם שהושק לא מזמן, שמאפשר לגולשים לגזור נתונים סטטיסטיים מתוך החיפושים שהם מבצעים. המוצר הנוכחי, הוא פרי של ניתוח אנונימי (כך לפי הפוסט בבלוג הרשמי) של מחרוזות החיפוש הנפוצות ביותר וסידור המידע שנדרש בהן במערכת המאפשרת פלט מהיר ופשוט. הניתוח, יחד עם נתוני ה-Zeitgeist השנתי, זמין בדו"ח שהורכב על ידי גוגל (זהירות, PDF), והוא מכיל נושאים כגון נתוני אבטלה, שמות פרטיים, פשיעה ועוד.

    אבל המחקר לבדו אינו שווה הרבה, כמו גם הכלי שמציג את המידע הזה – נאמן למיטב המסורת של גוגל, גם שירות זה מאפשר הטמעה מהירה של הנתונים לתוך כל דף אינטרנט ושיתוף החיפוש והניתוח הסטטיסטי האישי שלנו עם הקוראים שלנו.

    2010-03-09_125926

    Population in the US

    נכון לרגע זה, יש מספר מועט יחסית של מקבצי נתונים, ולכן לא בטוח שהשירות יוכל לשמש אנשים רבים, בייחוד נוכח העבודה שמרבית הנתונים נכון לעכשיו הם מארצות הברית. אבל השאלה שנשאלת, אם אכן השירות יאומץ ויגדל, מי יהיו המרוויחים העיקריים מן השימוש בו? בעיקר עיתונאים ובלוגרים שיחסכו את עלויות ביצוע סקרים, ניהול תחקירים וחיפוש בין ספרים מאובקים במחסן מרוחק מאחורי שלט שכתוב עליו "זהירות, נמר!”.


    
    פוסטים קשורים

    פוסט מאת בוריס בולטיאנסקי

    בוריס בולטיאנסקי: סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב וביולוגיה. קורא, חושב, כותב. לאו דווקא בסדר הזה

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 09, 01:59 AM

    חשבון סלולרי מנופח? 4 אפליקציות לאייפון שיפחיתו החשבון

    נתנו לכם חמש סיבות למה לא לקנות אייפון. לא השתכנעתם וקניתם מכשיר חדש ונוצץ מבית אפל? יחד עמו התחייבתם, כמובן, לדבר ולסמס במאות שקלים בחודש, אבל היי, מה זה לעומת מכשיר מגניב ויפה ש”עושה ככה עם האצבע”?

    אם כבר מדברים על החשבון הסלולרי, ליקטנו בשבילכם ארבע אפליקציות לאייפון שיסייעו לכם להפחית את החשבון החודשי ולו במעט. אפליקציות אלה מבוססות על חיבור data לרשת. אמנם יש להניח כי לא תוכלו להסתפק רק בחבילת data שרכשתם מהספק הסלולרי לסיפוק כל הצרכים הניידים שלכם, אך לפחות תוכלו להחזיר חלק מההשקעה באייפון. כך תעשו זאת:

    SMS בחינם

    iPhoneICQ iPhoneTextPlus

    ICQ – כשם שאפשר לשלוח הודעות SMS בחינם מתוך ICQ המותקנת במחשב האישי, אין כל סיבה שלא לעשות זאת מהמכשיר הסלולרי שלכם. התקינו קליינט ICQ לאייפון, גלשו מהמחשב השולחני לממשק הוובי של התוכנה, ICQ2Go, הוסיפו את המספרים הניידים של חבריכם וראו אותם מופיעים באפליקציה. מעתה תוכלו לשלוח להם SMS בחינם ולקבל תשובות ישירות באייפון. על כל הודעה שתישלח אליכם בחזרה, תוכלו לשלוח עוד מספר הודעות יוצאות. החסרון היחיד הוא שלא ניתן לשלוח הודעות לרשת סלקום.

    מאייפון לאייפון – אם תרצו לשלוח הודעה לחבר שאף הוא משתמש באייפון, תוכלו לעשות זאת בחינם וללא הגבלה באמצעות התוכנה החינמית TextPlus. הורידו את התוכנה, פתחו חשבון ומסרו לחברים את הכתובת שלכם ב-TextPlus. התוכנה, כמו קודמה, משתמשת בחיבור data ותוכלו בעזרתה להתכתב במסרים מיידים עד שהאצבעות יתעייפו. בונוס: הודעות SMS בחינם למספרים ניידים בארה”ב.

    שיחות בחינם

    iPhoneSkype iPhoneFring

    Fring – אפליקצייה ישראלית, אשר זמינה גם לפלטפורמת Android, תשמש אתכם כנקודת גישה מרכזית למספר תוכנות IM ו-VoIP יחד. בעזרתה אפשר להתממשק ל-Skype, ל-Google Talk, ל-ICQ (לא תוכלו לשלוח דרכה SMS) וכמה אחרות. ב-Fring תוכלו להשתמש כדי להתקשר בחינם לחבריכם המחוברים, למשל, באמצעות Skype או לאלה שגם התקינו את פרינג על המכשירים הניידים שלהם. יתרון משמעותי – אפשר לקיים שיחות VoIP על גבי הרשת 3G, מה שלא התאפשר עד לא מזמן בגלל מדיניותה של Apple. החסרון – איכות השמע משאירה מקום לשיפור, אלא אם אתם מחוברים דרך Wifi.

    ואחרונה חביבה – Skype. הגרסה האייפונית של התוכנה, להבדיל מ-Fring, אינה מאפשרת עדיין שיחות VoIP על גבי הרשת הסלולרית. אבל אם יש לכם Wifi בסביבה, תוכלו לשוחח בחינם עם חבריכם ב-Skype ללא הגבלה כלשהי. במידה ואתם נמנים עם אלה המרבים לדבר למספרים נייחים מהסלולרי, כדאי שתשקלו את תכנית ה-Unlimited Country של Skype המאפשרת לכם לשוחח עד 10,000 דקות בתמורה ל-5.95$ בחודש. את המנוי Unlimited תוכלו להשמיש גם מהאייפון שלכם.

    יש לכם טיפים נוספים להפחתת התשלום החודשי? שתפו אותנו בתגובות.


    
    פוסטים קשורים

    פוסט מאת שליו בן ארי

    שליו בן ארי, עו"ד בתחום המסחרי, PC Genome Researcher בחברת Soluto וה-CTO של 'חורים ברשת'.

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 09, 01:00 AM

    400 אלף חברים חדשים לבינג בעקבות פרסומת ב-FarmVille

    אם נפנה לאדם אקראי ברחוב ונבקש ממנו לומר את שמו של המשחק האחרון שבו יצא לו לשחק, יש סבירות גבוהה לאחת משתי התשובות הבאות: סוליטר, והחווה. אני לא חושב שצריך לספר למישהו מהי אותה חווה, הלא היא FarmVille – משחק הפייסבוק של Zynga שהפך מיליוני משתמשים ברשת לחקלאים מסורים.

    from farmvillefreak.com

    כמו כל דבר שהוא פופולארי ונמצא בשימוש של אנשים רבים, גם החווה היא פלטפורמת פרסום מעולה שמאפשר למפרסם לקבל חשיפה רחבה למוצר שלו, בעיקר אם בנוסף לכסף שהוא השקיע בפרסום, הוא מוכן גם לצ’פר את המשתמש ולקדם את הסטטוס שלו בחווה. וזאת היא בדיוק האסטרטגיה שבה נקטה מיקרוסופט, כאשר הזמינה אנשים להצטרף למעריצי העמוד של מנוע החיפוש Bing בתמורה ל-3 יחידות של Farm Cash ובאמצעות הטמעת הפרסומת במשחק ושימוש במסרים רלוונטיים לתוכן המשחק עצמו. כתוצאה ממסע הפרסום, תוך יממה בלבד גדל מספר המעריצים של בינג מ-100,000 לחצי מיליון.

    from farmvillefreak.com

    ל-FarmVille יש מעל 80 מיליון משתמשים רשומים. מתוכם, כמעט 30 מיליון נכנסים למשחק מידי יום מה שאומר שבהלך היום הבודד שלאורכו משתמשי המשחק נחשפו לפרסומת של מיקרוסופט, רק כ-1.5% מתוכם הגיבו לפרסומת כפי שציפתה מיקרוסופט. לכאורה מדובר על אחוז זעום מבין כלל המשתשמים, אך כאשר עוסקים במספרים כאלה, אין לראות בקמפיין כשלון כי הצלחה.

    הבעיה העיקרית בקמפיין מן הסוג הזה היא עניין התמורה – מיקרוסופט קשרה את הנסיון להעביר גולשים להשתמש במנוע החיפוש שלה בתמורה וירטואלית של משחק פופולארי. זה לא בהכרח מבטיח לה שמקבלי התמורה ישתמשו מעתה במנוע החיפוש שלה, במקרה הטוב, הם ייחשפו אליו, ובמקרה הרע ביותר, הם יקחו את “הכסף” וימשיכו לגגל את המשך דרכם כפי שמראה סקר שנערך בקרב גולשי FarmVille Freak אשר גילה כי כמעט 70% מתוך 6000 המצביעים הצטרפו לעמוד של בינג רק בגלל Farm Cash.

    ההצלחה של הקמפיין עלולה ליצור רושם שלילי בקרב מפרסמים וחברות גדולות ולגרום להם לקשור בין היענות לקמפיין לנכונות מהימנה לשימוש במוצר, דבר שכלל לא מובן מאליו ולעיתים קרובות אף מוטל בספק.


    
    פוסטים קשורים

    פוסט מאת בוריס בולטיאנסקי

    בוריס בולטיאנסקי: סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב וביולוגיה. קורא, חושב, כותב. לאו דווקא בסדר הזה

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 08, 09:14 AM

    למה עברנו לתגובות פייסבוק

    תגובות הן החוליה החלשה של בלוגים ככלל, לא רק הבלוג הזה. אמנם, חלק מהפוסטים בחורים ברשת מעוררים עשרות תגובות, אך זו תקופה ארוכה שאנחנו עדים לביזור התגובות לכל פלטפורמה רלוונטית: גוגל רידר, טוויטר, פרנדפיד, פייסבוק ואחרים. דף הפייסבוק של חורים ברשת גדל מאוד לאחרונה 2010-03-08_160546 והתפתחו בו שיחות מעניינות לא פעם. קוראי הפוסט לא נחשפו לתגובות האלה או לתגובות בטוויטר ובמקומות אחרים. כבר היום, רוב התגובות לפוסטים בחורימבה מתפרסמות מחוץ לבלוג. מערכת התגובות האינטגרלית של הבלוג הפכה בודדה משהו, מנותקת מכל דיון חברתי ברשת.

    הפרסום עדיין מתנהל במקום אחד לרוב (מאמרים בסינדיקציה נפוצים פחות מכפי שנדמה), אך הדיון מזמן התבזר לו לכל קצוות הרשת. מה עושים אנשים שרוצים לקרוא את כל התגובות שנכתבו למאמר או פוסט מסוים? בשלב זה עליהם לעבוד קשה מאוד כדי לאתר את התגובות בפלטפורמות השונות. בעתיד עושה שכל שכל התגובות יהיו נגישות דרך אגרגטור תגובות חכם.

    אגרגטורי התגובות הנוכחיים רחוקים מלהיות מושלמים ואנו ניסינו את כולם ב”חורים ברשת”. Disqus, המפורסם מביניהם, מספק פתרון שרחוק מלהשביע רצון, לדעתנו. ריבוי האפשרויות למגיב מבלבלות מאוד – יוזרים צריכים להחליט אם ברצונם להגיב באופן אנונימי, לפייסבוק, לטוויטר, לחשבון Disqus ועוד אפשרויות. העיצוב לא מספיק אסתטי והממשק לא אינטואיטיבי די הצורך והתוצאה היא מערכת משוכללת עם נראות מאכזבת. גילינו ב-Disqus באגים משמעותיים, כמו העובדה שלעתים קרובות המערכת לא שולחת את התגובה במקביל לפייסבוק, גם אם המגיב ביקש זאת.

    מלבד זאת, Disqus, כמו מערכות מתחרות המציעות יכולות דומות בהן IntenseDebate של Automatic, בעלת וורדפרס.קום, ו-Echo של Js-Kit, מטפלות בשידור תגובות מהבלוג לפלטפורמות אחרות. כ2010-03-08_161254 לומר, אם תרצו להגיב דרך טוויטר ופייסבוק בתוך הבלוג – תוכלו לעשות זאת באמצעות אחד מאגרגטורי התגובות. אך מה לגבי תגובות שהתקבלו לקישור של הפוסט במקומות אחרים? מדוע לא לשאוב לתוך הבלוג תגובות אודות הפוסט מרשתות חברתיות, סוג של Tracback מתקדם. באמצעות Backtype Connect תוכלו לעשות גם את זה (עבור טוויטר בלבד).

    אגרגטור החלומות שלנו יאפשר להגיב לפוסטים מכל מקום ברשת – גם מרסס – והתגובה תתפרסם בבלוג. מותר לנו לחלום, לא? בינתיים הטמענו בבלוג את קופסת התגובות של פייסבוק קונקט. המערכת הזו מאפשרת להגיב ישירות לפייסבוק ואם אתם כבר מחוברים, לאחר חיבור ראשוני לקונקט לא תידרשו להזין עוד שם וסיסמה. זהו פתרון זמני סביר שישדר לפייסבוק גם את התגובות בחורימבה, ולא רק את הפוסטים. אם תרצו להגיב באופן אנונימי או בשמכם אך מבלי שהתגובה תתפרסם בפייסבוק – המערכת תומכת בכך.

    אגב, שוב דפקו את היהודים. כל המערכות שבדקנו לא מתמודדות טוב עם עברית, אם כי קראנו לאחרונה ש-IntenseDebate הבטיחו ממשק עברי בקרוב. נחיה ונראה.


    
    פוסטים קשורים

    פוסט מאת גל מור

    גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 08, 06:10 AM

    בזמן שתינוקם גווע ברעב, ההורים טיפלו בתינוק וירטואלי

    מה יכול להיות יותר טוב מאינטרנט מהיר (באמת מהיר, לא "מהיר בהשוואה ל-56k” כפי שיש לנו כאן בישראל), עם מחירים זולים עד כדי בדיחה ופרישה יציבה ברמת המדינה? סיפורה העצוב של תינוקת בת 3 חודשים מדרום קוריאה מציג את הצד השני והאפל הגלום באפשרויות הבלתי מוגבלות לכאורה שטומנים בחיקם כל היתרונות המפורטים מעלה.

    CC-BY-SA Hachimakiלאחרונה, נעצרו בני זוג דרום קוריאניים בחשד להזנחת הילדה שלהם, הזנחה אשר הובילה למותה ברעב. איך זה יכול לקרות? ובכן, תינוקות, בייחוד שנולדו פגים, דורשים השגחה מתמדת ומעקב נוקשה אחר התזונה שלהם. דבר שע"פ האישום, לא קרה. בפועל, התינוקת הואכלה אחת ל-12 שעות, שזה רק פעמיים ביממה, וגם זה אירע בהפסקות של הוריה משהייתם בבית קפה מול משחק רשת שבו הם נדרשים לגדל תינוק וירטואלי ולטפל בו. באופן טבעי, ומצמרר, הוביל הדבר למותה של התינוקת בשר-ודם של בני הזוג.

    לדברי בכיר במשטרת סיאול, שני ההורים היו מחוסרי עבודה, ובילו את רוב זמנם באינטרנט, עד לרמה שבה הם למעשה "איבדו כל קשר עם המציאות וחיו במציאות מדומה בה הם טיפלו בדמות וירטואלית – דבר שגרם בסופו של דבר למותה של בתם".

    אין זאת הפעם הראשונה שבה אנו עדים למקרי מוות בעקבות התמכרות לאינטרנט ולמשחקי רשת בפרט. כך למשל, בשנת 2005, תינוקת בת ארבעה חודשים מתה בזמן שהוריה שיחקו ב-WoW ולדבריהם, הם נהגו לשחק במשחק הרשת מרובה השחקנים במשך שעתיים מידי יום, אבל באותו יום המשחק התארך. בעקבות המאורע הטרגי האחרון, קורא פרופסור מאוניברסיטת סיאול לממשלה לפעול להגברת המודעות להתמכוריות לאינטרנט בקרב צעירי קוריאה – מדינה שבה כ-30% מהאזרחים רשומים כמשתמשים פעילים במשחקי רשת שונים.


    

    פוסט מאת בוריס בולטיאנסקי

    בוריס בולטיאנסקי: סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב וביולוגיה. קורא, חושב, כותב. לאו דווקא בסדר הזה

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 08, 04:45 AM

    בינג בפרסומת חדשה: אנחנו מרגיעים יותר מגוגל

    via youtube.com

    מיקרוסופט השיקה קמפיין טלוויזיה למנוע החיפוש בינג במסגרת מאמציה לדגדג את גוגל בבריטניה. הקמפיין מציג את בינג כמנוע “החלטות” המקל על עומס המידע אליו נחשפים המחפשים.


    

    פוסט מאת מערכת חורים ברשת

    חשבון המסתורין של חורימבה, תכנים שאין מי שיקח עליהם אחריות ושאר ירקות

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 08, 03:00 AM

    TheWadi: בלוג ואינדקס חברות טק ישראליות באנגלית

    לאחר חודשים של עבודה מאומצת נולד היום בלוג אח ל"חורים ברשת". TheWadi.com הוא בלוג ואינדקס של חברות טק ישראליות באנגלית, אשר תכליתו היא אחת: להעניק חשיפה מרבית ורציפה לטכנולוגיות ישראליות בעולם.

    2010-03-08_003707

    ב-TheWadi תוכלו לקרוא את כל החדשות האחרונות מחברות ישראליות ובלבד שהן רלוונטיות ומעניינות את קהלי היעד. חברות חדשות שיצאו לדרך, מוצרים חדשים ומעניינים, גיוסים, עסקאות, שיתופי פעולה והישגים מקצועיים – על כל אלה תוכלו לצפות לקרוא ב-TheWadi. הדגש, בשלב ראשון בלבד, הוא על חברות Web ישראליות שמציעות את הטכנולוגיות שלהן מחוץ לגבולות הארץ ובהמשך נתרחב גם לתחומים נוספים. מלבד לדווח גם נסקור שירותים של חברות ווב ישראליות משלב אלפא, נפרסם דעות ונקיים ראיונות עם מובילי התעשייה.

    אינדקס החברות הישראליות של TheWadi כולל כבר עשרות ערכים ויתרחב למאות בתקופה הקרובה. לא מצאתם את החברה שלכם באינדקס? רוצים להוסיף חברה? השתמשו בטופס. ההצטרפות היא חינם. מלבד הנוכחות באינדקס וסיקור שוטף, נוסיף כל חברה ישראלית ל-Twitter List של הוואדי, המציג ציוצים מכל החברות הישראליות שאנו מסקרים.

    אפשר לעקוב אחר הוואדי בטוויטר, פייסבוק, גוגל באזז ולינקדאין וכמובן גם RSS.

    האנשים שעומדים מאחורי הוואדי מלבדי הם יוחאי עילם, הכותב הראשי ודורון גז, מנהל הפיתוח העסקי. הניסיון של שלושתנו משלב יכולות כתיבה, עריכה והיכרות מעמיקה עם השוק. אנו מתחייבים לדווח במהירות ובמקצועיות לכל עדכון ולספק ערוץ תוכן איכותי אודות טכנולוגיות ישראליות בשפה האנגלית.

    מי הוא קהל היעד של האתר החדש? מלבד מאות רבות של חברות ישראליות, עיתונאים, בלוגרים וכל מי שעשוי להתעניין בחברות ישראליות. מעבר לכך, אנו פתוחים לכל דעה או פוסט אורח רלוונטי במטרה לעודד שיח פתוח גם בנושאים שלא תמיד מדברים עליהם.

    תרבות הסטארטאפים והילת האקזיטים הלא מוצדקת מסתירות לרוב את העובדה שישראל בורכה בהישגים יוצאי דופן ומסורת טכנולוגית עתירת שנים ששורשיה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הרשת מקלה מאוד על התפשטות של רעיונות חדשים ובין היתר איפשרה לחברות ישראליות להתפשט לכל מקום ולזכות בהכרה עולמית. הספר Start-up Nation, פרסומים שהופיעו לאחרונה ב-TechCrunch וב-ReadWriteWeb סייעו להגברת המודעות. למרות זאת, כאשר בוחנים את הפעילות של מאות חברות ישראליות חדשניות מגלים שרובן לא נחשפות מספיק לעולם. זה המסר העיקרי ששמענו שוב ושוב מרבות מהן.

    TheWadi יפעל בנפרד מ"חורים ברשת", אם כי ניתן לצפות לתנועה של תכנים מ"חורים ברשת" לוואדי ולהפך. נשמח אם תיכנסו ל-TheWadi ותספרו לנו מה אתם חושבים. רוצים לעדכן אותנו בהודעות רלוונטיות? להוסיף את החברה שלכם לאינדקס או לשאול שאלות נוספות? פנו אלינו. אז אתם מוזמנים לאחל לוואדי המון בהצלחה ולתרום ככל שניתן לטובת המטרה המשותפת, שהיא קידומן והבלטתן של חברות טכנולוגיה ישראליות. יש לנו טכנולוגיה נהדרת, לא?


    
    פוסטים קשורים

    פוסט מאת גל מור

    גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 07, 05:00 AM

    האם מדיה חברתית הרגה את ה-SEO?

    השווקת השתלטה על כל חלקה טובה. רותם התייחס בפוסט המאיר עיניים “אלביס פרסלי ותוכן אינטרנטי: מי מהם באמת מת” לתופעה של המק’תוכן, תכנים שנועדו לכבוש את התוצאות הראשונות בגוגל והם לרוב מפנים לתכנים עשירים יותר ובכך מתיישבים על צינורות הטראפיק. אינדקס הריל טיים שמפתחת גוגל צפוי לחזק את הרשתות החברתיות והאגרגטורים החברתיים על חשבון אתרי התוכן. במילים אחרות, בחיפוש אחר נושא מסוים, יגבר הסיכוי שתיתקלו בהתייחסויות גולשים לכתבה מסוימת מעל לתוצאה שתפנה לאותה כתבה. רשתות חברתיות הן אמצעי מדיה קל “רזה” יותר לפרסום וידידותי יותר לגוגל בהשוואה לאתרי תוכן גדולים עם מערכות ניהול תוכן קנייניות שלא הותאמו מספיק בהתאם לשינויים הגדולים במדיה.

    על אף שאתר האינטרנט הוא עדיין הבסיס המקובל לפעילות של כל חברה, אם חברה תראה שדף הפייסבוק שלה מקבל יותר גולשים מהאתר הרשמי והוא זוכה לחשיפה טובה יותר בגוגל ובמקומות אחרים, היא תעביר את כובד המשקל לפייסבוק בדומה לפעילות העניפה של הונדה ברשת זו. (ראו: האם אתר האינטרנט ייעלם מן העולם). שימו לב שבמקרים רבים, האתר הוא דווקא החלק השולי בפעילות.

    4294814577_9fbb90972a

     

    SEO לא מתחיל ומסתיים באתר אינטרנט, על כן הוא רלוונטי מתמיד גם בעידן של רשתות חברתיות. איך אתם כותבים את התכנים שלכם, לאן מקשרים וכיצד מציגים – שאלות אלה רלוונטיות גם כשמדובר באופטימיזציה של נוכחות חברתית (SMO). שילוב של נוכחות ברשתות חברתיות ופעולה בריל טיים יכולה לספק לכל גורם יתרון משמעותי בקידום. זו לא בהכרח התפתחות מעודדת.

    כפי ש”האח הגדול” היא מערכת שיווקית חכמה להנעת קהל למשלוח סמסים והמשתתפים הם עכברים במבוך, גם ברשת התוכן הוא לעתים רק תירוץ. הקידום גבר על התוכן ורוב הזמן אנו נחשפים לצל הרים ולמקסמי שווא. כמו הביקורת המוצדקת בחלקה של ז’ארון לניאר, ממציא הביטוי “מאואיזם דיגיטלי”, כולנו משולים לאנשים במערה של אפלטון. רוב הזמן מלעיטים אותנו בפרומואים והדבר האמיתי כמעט שלא מבצבץ.

    האם התייעלות אמצעי השכפול תידון אותנו לספוג אותם עדכונים וקידומים שוב ושוב – הפעם מחברים? דומה שזה כבר קורה. מדיה חברתית הייתה אמורה להיות שונה, לפחות בפנטזיה: לאפשר לכל אדם להיחשף לעדכונים ולמידע מאנשים וחברים שהוא סומך על דעתם. בפועל, גם רבים מהאנשים האלה מנסים “למכור” לנו סחורה כלשהי וזה עלול להיות מטריד לא פחות מספאם.

    העובדה שאחד ממושגי המפתח הפחות מוכרים בקהל הרחב הוא “יחס המרה” (Conversion Rate), מעידה על טיב הפעילות: רוב הזמן אנו עוסקים בשינוע גולשים, מנסים להניע אותם ממקום למקום ונלחמים על שברירי אחוזים. האם תיתכן מציאות אחרת, עולם ללא יחס המרה?

    באנרים, עדכונים חדשים, כותרות, הבטחות ומבצעים – כולם מנסים לעשות דבר דומה – למשוך אותנו להקליק. בפועל, אחוז המקליקים תמיד קטן יחסית ומי שמגיע ליחס המרה של 10% ויותר רשם הישג יוצא דופן. החשד שלי הוא שככל שהיוזרים הם מתקדמים יותר, הם הופכים עצלני קישורים. אמנם, הם פותחים לא מעט קישורים, אך הרף שהם מציבים להקלקה על קישור הוא גבוה יותר. למשל, כותרת כמו “שני פצועים בתאונה בכביש החוף” לא תגרום לרוב להקלקה משום שהיא מספקת ליוזר את כל המידע. כותרת חלופית “רוצים לדעת כמה נפצעו בכביש החוף? הקליקו כאן”, תהיה גרועה פי כמה ולא רק משום שהיא טיפשית וחסרת טקט אלא משום שטיזרים לא עובדים טוב ברשת. אנחנו רוצים את המנה השלמה כאן ועכשיו ולא מתאבן.

    זה אבסורד שקישורים הפכו לאבן נגף בדרך להתפשטות מידע ברשת. רשתות חברתיות עוקפות את הבעיה באמצעות חשיפה בפנינו של כל המידע שעשוי לעניין והקלקה על הקישור היא אופציה – אך אפשר בהחלט לוותר עליו. אמבוד (Embed) של מדיה מאתרים אחרים היא התפתחות אחרת עוקפת קישורים חיצוניים. אנחנו עדיין מתבקשים להקליק אך כל התוכן מוצג לנו במקום מבלי שנצטרך לעזוב לאתר אחר – בהחלט יתרון מבחינת המשתמשים.

    האם אפשר לתאר עתיד בו נצרוך את כל התכנים שלנו בפיד ולא נצטרך להקליק כלל? למה לא? סרטוני Youtube מנגנים בתוך הפיד של פייסבוק, בגוגל באזז אפשר לאמבד תמונות משירותים חיצוניים ובפייסבוק “נחשפות” הכותרות הראשיות מאתרי החדשות ובלוגים באופן שמאפשר לנו להסתפק בהם. עתיד בו כל תוכן או שירות נחשף בקלות בתוך אתר אחר כווידג’ט או קוד מאומבד אינו נראה רחוק.

    אפשר להבין למה עתיד כזה רצוי לפייסבוק וגם לגולשים, פחות ברור הוא מעמדם של יצרני התכנים. אם הפיד של פייסבוק יהפוך צינור מידע עיקרי (שימו לב למחקר האחרון על כך שפייסבוק מניע יותר טראפיק לאתרים מגוגל), חובה יהיה לראות בפיד נכס ציבורי ולא קניין בלעדי של פייסבוק. יהיה צורך לפתוח את הדיון בשאלת הבעלות על המידע בפיד וכמה גמישות תינתן בידי החברים לממש את הבעלות הזו.


    
    פוסטים קשורים

    פוסט מאת גל מור

    גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 07, 02:00 AM

    SXSW: חברתי, חינמי וחוקי

    פסטיבל המוזיקה SXSW (קיצור של South by Southwest), הוא אחד האירועים המוזיקליים החשובים בארצות הברית. מלבד אירוח שנתי של מיטב האמנים, הכנס מספק במה נרחבת גם לאמנים צעירים וללהקות רבות בתחילת דרכן שזו היא להם החשיפה הראשונה לציבור כה רחב.

    מלבד הפן המוזיקלי, נמצא הפסטיבל בחזית הטכנולוגיה בכל הקשור לשימוש ברשתות חברתיות וסינדיקציה אינטרנטית. כך למשל, מגזין SPIN, בשיתוף עם שירות המיקום החברתי FourSquare מציע למשתמשי השירות לזכות בתגים חדשים וייחודיים לפסטיבל ומבטיח ל-10 הראשונים מבין אלה שיזכו בכל ארבעת התגים המיוחדים, גישת VIP לאירוע השנתי של המגזין.

    על מנת לזכות בתגים הנכספים, יצטרכו המבקרים לעבוד קשה, אך בעיקר ללכת למגוון רחב של הופעות. כך למשל, אחד התגים יינתן בתמורה לנוכחות בהופעות של 3 להקות שבשמותיהן מככב בעל חיים. סביר להניח שזו סנונית ראשונה של מבצעי שיווק מבוססי מיקום המנצלים את האוריינטציה העסקית של Foursquare, שחבריה מכריזים על נוכחותם בבתי קפה, מסעדות ומקומות בילוי נוספים.

    בשעה שאיגוד חברות המוזיקה בארצות הברית תובע מורידי שירים ובזמן שאתרי טורנטים גדולים נסגרים אחד אחרי השני, דווקא מצד SXSW מגיעה הבשורה המחודשת של שיתוף קבצים חוקי באמצעות ה-BitTorrent. השנה זוהי כבר השנה השישית ברציפות ששירים מהפסטיבל זמינים להורדה חוקית, חינמית ונטולת DRM (או נז"ק, אם נשתמש בתרגום הפופולרי של המושג לעברית). השנה, ניתן להוריד 646 שירים, או כמעט 3.5 ג’יגה ממיטב שירי הפסטיבל, בשלל רחב של סגנונות מוזיקליים.

    חשוב לציין שכל השירים שנמצאים באסופה הזו ניתנו על ידי הזמרים ולהקות – דבר שמחזק עוד יותר את המגמה של שיתוף מוזיקה באמצעות האינטרנט בצורה חוקית.


    

    פוסט מאת בוריס בולטיאנסקי

    בוריס בולטיאנסקי: סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב וביולוגיה. קורא, חושב, כותב. לאו דווקא בסדר הזה

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 06, 08:44 AM

    הלייק כמשל: איך אפשר לאהוב את מה שאי אפשר לחבב?

    השינויים בהרגלי השימוש במדיה הם מהממים, אם להשתמש במילה פופולרית בהקשר המקורי שלה, וחלק גדול מזמננו בערוצי ההפצה החדשים מוקדשים לדיון מטא: מה משמעות היותנו שם, מה אנחנו אמורים לעשות בכלים החדשים, האם יש “נכון ולא נכון”, למה אנחנו צריכים את זה בכלל ושאלות גדולות נוספות. חשוב לי לציין שמאחר ואיש לא מחזיק במונופול על האמת, גם מה שתקראו כאן נתון לדיון ולמחלוקת.

    אחת השאלות שמרתקות אותי באופן אישי היא מה אנשים מעוניינים לקרוא ברשתות חברתיות. לכאורה התשובה לשאלה זו היא פשוטה: כל אייטם עשוי להיות רלוונטי לחלק מהאנשים ועל כן כל מה שחדש ומעניין. בפועל, התשובה מורכבת יותר ומשתנה על פי פלטפורמה. טוויטר, למשל, טוב במיוחד להפצה של חדשות מתפרצות וקישורים מעניינים. קשה עד מאוד לנהל שם שיחה עקב קיטוע הדיון והמגבלה על אורך הטקסט. פייסבוק מומלץ פחות עבור חדשות “קשות” או מתפרצות וטוב בהרבה כאשר מדובר בדיונים שמתפתחים מתחת לקישורים מעוררי עניין.

    מאחר ופייסבוק הוא חלל חברתי, לחברים יש תפקיד מכריע בהפצת העדכונים האלה. עם כל לחיצה על Like או על Share, גדל הסיכוי כי האייטם יופץ הלאה. (ראו: כיצד עובד הניוזפיד של פייסבוק). אם במדיה רגילה, פרסום היה “שגר ושכח”, הרי שבמדיה חברתית הגולשים הפכו למפיצים בפועל של האייטמים. שובל התגובות הארוך שרואים לעתים מתחת לכתבות באתרי חדשות הוא נחמד, אך לא תורם להפצת הידיעה הלאה. במדיה חברתית הטוקבקים או הלייקים הם מדד רייטינג אמיתי: אין מקום עוד לעדכונים שאינם מעוררים לפעולה.

    אך בניגוד לטוויטר ורשתות אחרות, לא כל אייטם המעורר תגובה טוב לפייסבוק. יש חשיבות רבה לעובדה שפייסבוק החליטה לא לשלב אפשרות Dslike מתחת לכל עדכון. אפשרות זו הייתה הופכת את פייסבוק למקום נוטר ונוקם. בפועל, ממשקים משפיעים עמוקות על ההתנהגות האנושית, פחות ביכולת לעצב אותה מחדש מאשר להבליט צדדים מסוימים באישיות על חשבון אחרים. האינטרנט אינו “רע” או “טוב”, אך ממשקים יכולים לעודד התנהגות חיובית או לדכא אותה.

    עם כל הביקורת שיש לנו על פייסבוק, ה-Like הפך את המקום למחויך או לכל הפחות, לא מזיק. הוא גם משפיע על אופי התכנים שנשמח לקרוא שם. קשה לתאר Like אחד או יותר תחת כותרת בנוסח “82 הרוגים בהתרסקות הג’מבו” אך בפועל זה קרה:

    2010-02-27_125825

    2010-02-27_130001

    כאשר אנחנו עושים לייק, למה אנחנו מתכוונים? יכולות להיות כמה סיבות:

    • הידיעה אליה נחשפנו מצאה חן בעינינו. יש לא מעט שמתלוננים על זילות הלייק, אך הוא מעולם לא נועד להביע אהבה גדולה אלא אפשרות פשוטה להביע את מה שעובר לנו בראש ברגע הקריאה. אין צורך לייחס לו משמעות רבה יותר אך מנגד, חשיבותו גדולה למרקם היחסים שבין אדם לחברו בפייסבוק.
    • אנחנו תומכים בדעה אליה נחשפנו או מעריכים אותה.
    • אהבנו את עצם הפנייה אלינו או ניסוח המשפט בהפנייה.
    • אנחנו רוצים לשמור לעצמנו את הידיעה לקריאה מאוחרת והלייק היא דרך פשוטה לוודא שנמצא אותה מאוחר יותר.
    • פינג קטן של תשומת לב למפרסם האייטם אם משום שאנחנו מכירים אישית או מעריכים אותו.

    תנאי בסיסי לרלוונטיות של עדכונים לפייסבוק הוא היותם Likable, אייטמים שניתן לחבב אותם. הידיעות על העימותים בחברון או מעמד האשה בחברה הדרוזית הן חשובות ומעוררות תגובה, אך בשום אופן אינן Likeable.

    אם יש ערך מוסף בפעילות בפייסבוק, זה אינו לעודד הגירה של טוקבקיסטים מאתרי החדשות לפייסבוק אלא להפך, לחשוף קולות קהילתיים ואנושיים איכותיים ולחבר בין אנשים לבין תכנים אשר רלוונטיים להם ולחבריהם. כדי לדעת מה היו האירועים החדשותיים הדרמטיים של היום אפשר גם לפתוח את מהדורת השעה 20:00. פייסבוק הוא חלל של אנשים ועל כן יש צורך תמיד לעשות את הקישור אליהם.

    אמנם, אסור לשכוח שבסופו של דבר, פייסבוק היא מכונה שיווקית המיועדת להיטיב עם חברות. יחד עם זאת, לרצונות האנשים יש תפקיד מכריע בתהליך. מה אתם מעדיפים לקרוא בפייסבוק שלכם? עדכונים של חברים, חדשות מהעולם או אחר?

    2666165239_10a7fc02dc


    
    פוסטים קשורים

    פוסט מאת גל מור

    גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


  • March 05, 12:06 PM

    ג’ון סטיוארט על צ’ט רולט

    via thedailyshow.com

    אחרי שאתר הצ’ט מצלמות הקינקי כיכב בכל מקום אפשרי, גם ג’ון סטיוארט שלח את תחקירניו לאתר והם חזרו עם תמונות קשות


    

    פוסט מאת מערכת חורים ברשת

    חשבון המסתורין של חורימבה, תכנים שאין מי שיקח עליהם אחריות ושאר ירקות

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter


Posts

  • February 23, 06:14 AM

    טוויטר מתקרבת לפייסבוק במספר עדכוני הסטטוס

    מלחמת הרשתות החברתיות מתלהטת עם הכרזתה עם טוויטר על היקף עדכוני סטטוס העומד על 50 מיליון ליום. בהשוואה לפייסבוק, העומדת על 60 מיליון משתמשים זה אולי לא נשמע כל-כך הרבה, אבל אם משווים זאת מבחינת היחס שבין מספר המשתמשים בשירות בכל אחת מן הרשתות הנ”ל, מקבלים המספרים הללו משמעות חדשה לגמרי. בפועל, למרות גודלה הקטן ביחס לפייסבוק, שולטת טוויטר על אחוז ניכר מעדכוני הסטטוס הממלאים כיום את הרשת.

    אף על פי שטוויטר לא מפרסמת נתונים סטטיסCC-BY carrotcreativeטיים רבים על היקף השימוש בשירות שלה, ובכך מונעת מאיתנו את היכולת להסיק מסקנות מדוייקות יותר להיכן המידע הנ”ל לוקח אותנו, סקר עדכני למדי מגלה לנו כי אחוז המעדכנים “הפעילים” בטוויטר הוא נמוך יחסית ועומד על כ 16% מכלל המשתמשים בשירות. העובדה שפייסבוק מתחילה להפסיד לטוויטר בתחום עדכוני הסטטוס בעיקר מצביעה על כשלון המאמצים להפוך את הפיד לחלק העיקרי בחשבון המשתמש בפייסבוק.

    הנקודה החזקה של טוויטר לעומת פייסבוק היא האינטגרציה הקלה והאפשרות לשלוח עדכונים ישירות לפייסבוק מתוך חשבון הטוויטר. שתי החברות יכולות לראות את ההשפעה של הדבר בסטטיסטיקות אבל המרוויחה העיקרית מכך היא טוויטר שכן היא נסמכת אך ורק על עדכוני הסטטוס.

    וזאת בדיוק הנקודה שבגללה אין שום סיבה בעולם להתחיל להספיד את פייסבוק ולהתחיל להכריז על טוויטר כעל המובילה החדשה. עדכוני הסטטוס רחוקים מלהיות תחום הפעילות העיקרי של פייסבוק. גם כאן אין בנמצא מספיק נתונים מהימנים ורשמיים, אבל 60 המיליון עדכוני הסטטוס המתרחשים בפייסבוק הם חלק קטן למדי מ-700 מיליוני פריטי המידע הנכתבים באתר מידי יום. ניחוש פרוע ועיון מהיר בפיד האישי מאפשר להעריך כי מידי יום מייצרת פייסבוק כ-100 מיליון הפניות למקורות חיצוניים.

    במילים אחרות, טוויטר ללא ספק מובילה במספר עדכוני הסטטוס ביחד לגודלה, אך מדשדשת הרחק מאחורי פייסבוק בכל הקשור להפניה לתכנים בתוך ומחוץ לגן הסגור של הרשת החברתית.


    
    פוסטים קשורים

    פוסט מאת בוריס בולטיאנסקי

    בוריס בולטיאנסקי: סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב וביולוגיה. קורא, חושב, כותב. לאו דווקא בסדר הזה

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

    הגיבו באזזשלחו לפייסבוק שלחו לטוויטר

  • February 15, 06:00 PM

    Review: Brooks Glycerin 8 Running Shoes


    As a chronic sufferer of a variety of foot ailments, most of which result directly from running, I can’t stress the importance of good shoes. So when Brooks sent over their 2010 Glycerin 8 shoes – I was keen to try them out.

    The shoes are supposed to be made of non-Newtonian material, Brooks DNA, which means the soles can “tense up” as you run. Presumably this gives you more support during hard strikes and a softer ride when you’re not running as hard.

    At first glance we’re talking about good design and normal weight (12.6oz). The shoes fit well and don’t pinch anywhere. There is excellent airflow through what looks like > 85% of the upper. These shoes also have an outersole is made of HPR Plus that is supposed to reduce wear and prevent scuffing. After using them for 3 months I can say that it works. Only the laces show wear and dirt.

    For me, the most important thing for a running shoe is if it can handle the harsh impacts of running on NYC city streets. Brooks DNA material disperses these forces so well, that I have not had any recurring issues with my feet, knees or hips. I had my doubts at first – but they really work, which is mostly the reason I’m talking about it on the site. After lots of Vibram Five Fingers coverage, we thought it would be interesting to explore something a bit more traditional.

    These shoes also pay attention to the environment thanks to the use of BioMoGo, the world’s first-ever bio-degradable midsole and laces made from 100% recycled materials.

    Bottom Line: For a person that never tried Brooks shoes before, I’m quite impressed – excellent quality and performance. Try before you buy for fit and padding.

  • February 14, 04:55 PM

    גוגל לא מזוהה עם גוגל

    דרך @atzmon

    פוסט מאת מערכת חורים ברשת

    חשבון המסתורין של חורימבה, תכנים שאין מי שיקח עליהם אחריות ושאר ירקות

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

    הגיבו באזזשלחו לפייסבוק שלחו לטוויטר

  • February 05, 01:00 PM

    Her status for the next month should say, “Grounded for a good cause. DO NOT TXT ME!”


    Funny Facebook Fails

    Submitted by: dunno source via Submission Page

  • February 18, 07:09 PM

    בעקבות מבחוח? מודעת דרושים מפתיעה צצה באתר המוסד

    ב-19 לינואר 2010 סיים מחמוד אל מבחוח, בכיר חמאס שביקר בדובאי את חייו. הפרסומים הראשונים שנחשפו כבר בשני לפברואר בתקשורת העולמית ידעו לספר על חוליית אירופים רבת משתתפים שהשתתפה בחיסול, ושמו של המוסד עלה מיידית כמו שאר ספקולציות.

    המידע אודות חשיפת הדרכונים של המתנקשים וצילומי מצלמות אבטחת המידע שתעדו כל צעד ושעל של רוב המשתתפים בחיסול החל להרקם מזה שבוע ונחשף (בצעד נדיר) בתקשורת העולמית בימים האחרונים. בין ההערכות דובר על כ-17 חברי חוליה כאשר 11 מהם זוהו בוודאות ופרטיהם, צילומי הפנים שלהם, וייתכן שאפילו נתוניהם הביומטרים (על פי משטרת דובאי נלקחים מנוסעים נכנסים למדינה טביעות אצבע ורשתית) כבר עושים דרכם ממשטרת דובאי לרחבי העולם.

    על פי חלק גדול מההערכות, יחידת "כידון" שבמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אשר אמונה על הפעולות ה"מבצעיות", בהן סיום חייהם של אנשים מהסוג של מבחוח, היא החשודה העיקרית והמיידית בביצוע ההתנקשות. היחידה, על פי פרסומים עבר לא רשמיים, מונה כ-50 אנשי שטח.  אם כל ההערכות הללו נכונות, נראה שלפחות 11 מהם כבר לא יחזרו להסתובב חבושי שמלות ופיאות בשדות תעופה אקזוטיים. בגיליון "מעריב" שפורסם השבוע אף הגדילו לצאת בכותרת "עיתון בריטי: המבצע ‘שרף’ שליש מכידון".

    אז מה עושים כש"נשרפים" חצי מסוכני השטח? מפרסמים מודעת דרושים באתר האינטרנט הרשמי של המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים:

    אתר המוסד לא עדכן שום משרה מרשימת המשרות שלו מאז ה-14 בספטמבר 2009, אז פורסמו כל המשרות שיש לארגון להציע. מחוקר מודיעין כלכלי ועד אפסנאי. רק משרה אחת צורפה מאז, וליתר דיוק ממש בימים האחרונים לראש הטבלה: "תפקיד מבצעי" שדורש שפה זרה ברמת גבוהה, רקע חו"ל כיתרון ונכונות ליציאה לתקופות לחו"ל לאחר תקופת הכשרה.

    2010-02-19_020526

    ככל הנראה שמדובר בצירוף מקרים, אבל עדיין, אם יש סיכוי זעיר שלא, ואם יש איזה שהוא אינטרס שלא להוסיף עוד שבריר מטופש של מידע לערימת הראיות שהופכות בימים אלו לאצבעות מאשימות, זה לא הזמן לייצר עוד ראיה קלושה.

    זזתי לחפש מודעות "מחפש דרכונים זרים במצב טוב, תמונה לא חובה- מרופא" ב-WinWin וחולצת "חבר שלי היה בדובאי וכל מה שקיבלתי זה את הפיאה הנוכרית הזאת".


    

    פוסט מאת אפי פוקס

    אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר

    אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter

    הגיבו באזזשלחו לפייסבוק שלחו לטוויטר

  • February 15, 08:07 PM

    מחקר: רק טיפשים מקליקים על באנרים

    מחקר חדש שנערך ע
  • February 13, 10:08 AM

    SUPER HERO - a set on Flickr

    Cherbourg-Normandy 1944

    i love history

    11 photos | 63,858 views

    items are from between 24 Sep 2009 & 02 Feb 2010.

    Cherbourg-Normandy 1944 by agan harahap
    Greenham Airfield,June 5, 1944 by agan harahap
    Yalta Conference, February 1945. by agan harahap
    Neuschwanstein 1945 by agan harahap
    Afghan, 1986 by agan harahap
    Curtis Bay, 1943 by agan harahap
    MATS Terminal Washington 1959 by agan harahap
    Captivity of German Soldiers, 25 april 1945 by agan harahap
    Taret de Ravenoville, June1944 by agan harahap
    External post defense on the hotel roof. Moscow, 1941 by agan harahap
    A Camp Near Minsk 1941 by agan harahap
  • February 12, 10:11 PM

    Are Silicon Valley's Glory Days Over?

    Hugh Pickens writes "Pete Carey writes in the Mercury News that there are 'clear warning signs' that Silicon Valley has entered 'a new phase of uncertainty' in which its standing as a tech center is at risk and that decisive action by business, government and education is needed if the region is to retain its standing as the world's center of technical innovation. 'It could be that Silicon Valley has a different future coming,' says Russell Hancock. 'It's not a given that we will continue to be the epicenter of innovation.' Among the troubling indicators in the Silicon Valley Index (PDF): 90,000 jobs lost in the last two years; the influx of foreign science and engineering talent has slowed; venture capital funding has declined; per capita income is down 5 percent from 2007; and the number of people working as contractors rather than full-time employees is rising. Adding to the valley's problems is a malfunctioning state government that is shortchanging investment in education and infrastructure."

    Read more of this story at Slashdot.

  • February 12, 04:39 PM

    Dapper Gets New CEO

    @yonajon wrote:
    woot! we have a new CEO - http://www.adweek.com/aw/content_display/news/agency/e3i82693d9fec5d7f34a7166836e4f4cca0


    Dapper Gets New CEO

    The firm, specializing in the creation of dynamic ads, welcomes James Beriker in leadership role

    Feb 12, 2010

    - Brian Morrissey


    Dapper, a firm specializing in the creation of dynamic ads, has named James Beriker its new CEO.
     
    Beriker was formerly chief executive of Efficient Frontier, a search ad platform. He takes over at Dapper from company co-founder Eran Shir, who moves to chief technology officer.
     
    Four-year-old San Francisco-based Dapper competes with players like Teracent and Tumri in the race to build tech tools designed to help users customize ads on the fly. Google acquired Teracent last November.
     
    "Display advertising feels like search in 2001," Beriker said. "I think it's going to be as big and interesting and tech-heavy as search is today in five years. It's [the] beginning days of display as a very powerful direct response channel."
     
    Dapper works with advertisers like airlines to build permutations of banner ads that include offers based on information about specific users.
     
    "If we can find a way to precisely understand the intent of the consumer and present them the right offer, then we're able to put up an ad she's likely to click on," Beriker said.
     
    Beriker led Efficient Frontier for a year. He joined the firm from ad network ValueClick, where he was general manager of search. He joined ValueClick in 2003 after it purchased Search123, the search engine he led.
     
    Former Yahoo executive Dave Karnstedt replaced Beriker at Efficient Frontier in April 2009.


    Dapper Gets New CEO

    The firm, specializing in the creation of dynamic ads, welcomes James Beriker in leadership role

    Feb 12, 2010

    - Brian Morrissey


    Dapper, a firm specializing in...
    -- Summary contains first 2000 characters. Visit the original link --


      Hide links from @yonajon
      Let us know if this story is not showing up correctly

  • February 12, 06:06 PM

    etc: Google may separate Buzz from Gmail in light of the outcry over privacy issues.

    Google may separate Buzz from Gmail in light of the outcry over privacy issues.

    Read More: Search Engine Land, TechMeme

  • February 08, 03:28 PM

    FBI wants ISPs to retain your web surfing records for 2 years

    The FBI wants ISPs to keep tabs on which websites users visit, and retain those logs for two years. FBI Director Robert Mueller wants providers to store customers' "origin and destination information" to help in child porn and other felony investigations, said a bureau attorney at a recent federal task force meeting.

  • February 05, 08:44 PM

    Appeals Court Says Internet Content Should Be Held To Standards Of Strictest Jurisdiction | Techdirt

    @InternetLaw wrote:
    "Appeals Court Says Internet Content Should Be Held To Standards Of Strictest Jurisdiction" http://bit.ly/aKemHF


    Appeals Court Says Internet Content Should Be Held To Standards Of Strictest Jurisdiction

    from the pandora's-box-just-opened... dept

    One of the issues we've talked about repeatedly over the years is the question of what is the "internet jurisdiction." Since content is available anywhere there's an internet connection, under which laws should it apply. If you think that just because it appears on the internet, anyone's laws apply, then you reach an untenable situation where all online content is controlled by the strictest, most draconian rules out there. That makes little sense. And yet some courts still think this is the appropriate interpretation of the law. In the US it's already troubling enough that the issue of indecency is measured on an amorphous "community standards" basis, but when it comes to the internet, what community applies? As we discussed a few years ago, this raises all sorts of legal questions. Chris points us to a recent ruling in the 11th Circuit Court of appeals on a pornography case, where the court seems to have made a ruling that effectively says all online content should be held to the standards of the strictest communities. Thus, an erotica website targeting a NY subculture should be held to the standards of a southern bible belt rural community? That seems ridiculous, but it's what the court said.

    In this case, a guy who produced porn content in California was tried in Tampa, Florida, because investigators downloaded his content there:

    The Atlanta-based court rejected arguments by Little's attorneys that applying a local community standard to the Internet violates the First Amendment because doing so means material can be judged according...
    -- Summary contains first 2000 characters. Visit the original link --


      Hide links from @InternetLaw
      Let us know if this story is not showing up correctly

  • February 04, 03:15 AM

    כך הפכתי לשמאלני קיצוני פוסט ציוני שונא עצמו ועמו (2)


    בחלק הקודם סיפרתי בקיצור רב על קורותיי לפני הצבא, ולאחר מכן תיארתי מעט את חוויותי עד סוף המסלול (אורכו של 'המסלול' הוא חצי שנה לאחר ההכשרה). בסוף המסלול כאמור שובצתי בפלוגה וותיקה בגדוד, היא פלוגת הרובאית. המקום הראשון שהוצבתי בו הוא מוצב (ומחסום) תופאח. בפרק הבא (והאחרון) אנסה לנתח את הטקסט שרשמתי וגם להסיק מסקנות.

    מחסום תופאח

    מחסום תופאח, בכניסה האחורית של נווה דקלים (ז"ל) חצץ בין חאן יונס הפלסטינית לבין איזור המואסי ("חקלאות יניקה" לפי לוח חינוך פלוני שנתלה בשירותים) של חאן יונס שגם הוא אוכלס ע"י פלסטינים אך היה מובלעת בין מספר התנחלויות. מטבע הדברים פלסטינים נדרשו לעבור במחסום, מהמואסי (לשעבר ישראל) לחאן יונס (פלסטין) כדי להגיע לבית הספר (pdf, המוקד להגנת הפרט), לבית החולים, ולביקור קרובי משפחה.

    משמרת במחסום ארכה 12 שעות, כשהלוחמים אוכלים שם בכלים חד-פעמיים למרות הקירבה הגדולה למוצב. יכולת להיות מוצב עם פקידי הבידוק (בחור ובחורה ממנהלת התיאום והקישור) שעבדו רק עם פלסטינים שרצו להיכנס לשטח ישראל (המואסי), והיתה גם אופציה להיות מוצב לבד, ללא פקידים, במעבר בין המואסי לחאן-יונס. באותה תקופה הייתי צעיר שרק הגיע לפלוגה ולכן הוותיקים קיבלו עדיפות ובחרו תמיד להיות עם הפקידים, וכך יצא לי לעמוד מפעם לפעם עם חייל נוסף בנקודת היציאה מישראל והכניסה לחאן יונס.

    בכל בוקר, המעסיקים מישובי הסביבה הגיעו למחסום לאסוף את הפועלים שלהם. מעסיקים אחרים הגיעו למקומות אחרים, בין היתר נקודות בידוק בגדר הנמצאות סמוך לחממות של ישובים. בכל ערב הפועלים היו חוזרים דרך המחסום שלנו ודרך מחסומים אחרים לחאן יונס.

    הערת ביניים: פועל פלסטיני הרוויח בנווה דקלים בין 40 ל-60 שקל ליום. בטח חלקכם חושבים "ושיגיד תודה", ואני אומר, שהמתנחלים של עזה יגידו תודה על כל השנים בהם סיפקו להם תתי-אדם בזיל הזול לעבד את הפרחים היפים שהם ייצאו לאירופה. בספר דברי הימים של ישראל-פלסטין הדבר יהווה הוכחה לניצול הכלכלי הקשה של ילידים שחורים פלסטינים ע"י מתיישבים המהגרים הלבנים היהודים באיזורים הכבושים, ואלה פלסטינים שגורשו ממקומות שבגבולות ישראל החוקיים.

    נהלי המעבר מהמואסי לחאן יונס, השתנו לעתים, אך באופן כללי היו כאלה: נשים חופשי, גברים עד גיל 12 ומגיל 35 או 40 בהתאם להנחיות.

    תפקידנו כלל בדיקת תעודות זהות ולידה, וידוא כי האישה שמנסה לעבור היא אכן אישה (ע"י הרמת הרעלה), וכן שמירה על הסדר בחנייה המאולתרת בצד הישראלי של המחסום בה חנו מוניות ומשאיות רבות שאספו את הסחורות והאנשים שטיפטפו מחאן יונס לשטחים שסופחו ע"י ישראל. פלסטינים חיו גם בצד הישראלי ולכן הכביש היה מלא במוניות ומשאיות עם לוחיות רישוי פלסטיניות.

    החוויות שעברו עלי במחסום תופאח הן רבות וקשות, והן כאין וכאפס לעומת החוויות של הלקוחות האמיתיים של המחסום שלנו. "צעיר", הכינוי של חייל חדש בפלוגה הוותיקה בארבעת או שמונת החודשים הראשונים בפלוגה, נמצא בתחתית שרשרת המזון וסובל מהתעללויות שונות של החיילים הוותיקים שאינן נגמרות בעדיפות בבחירת עמדות. לכן אך טבעי שהצעיר יוציא את עצביו על האנשים היחידים שנמצאים מתחתיו בשרשרת. וגם אני מעדתי, פעם אחת, והכיתי צעיר שניסה לעבור במחסום. הוא נראה כבן 15 אבל החזיק בקושאן שאמר שהוא בן 11 וכמה חודשים. העפנו אותו מהמחסום אבל הוא התעקש להישאר באיזור ההמתנה למשך שעה ארוכה ולבהות בנו בתקווה שניתן לו לעבור. "מצטער ילד," אמרתי לו בליבי, "אתה יכול לחזור לבית שלך רק עוד 30 שנה." הוא התקרב אלינו כדי לנסות להפציר בנו שוב לתת לו לעבור. ברגע ההוא עזבנו את העמדה שלנו ורצנו לעברו. עושה בלגאן, מה?

    כשהייתי כבר קרוב אליו ממש, הוא הרים את ידו במחוות פיוס וחייך חיוך קטן. הכיתי אותו בפרצוף עם הקת של הרובה, והוא נפל מעוצמת המכה. חבר שלי גרר אותו אלינו לעמדה. לא עשינו לו כלום, רק הפחדנו אותו קצת ונתנו לו ללכת, אבל לעולם לא אשכח את היום הזה, את הפעם היחידה בחיי בה ניצלתי את הכוח העצום שצה"ל נתן לי בשביל לפרוק תסכול. וכבר אז הייתי "השמאלני" של הפלוגה, זה שאוהב ערבים. לא משנאה הכיתי אותו, סתם מאכזריות של ילד שכולם יורדים לו לחיים ואין לו במי להתעלל.

    במחסום תופאח הייתי עד לעוד עשרות מקרים קשים פי כמה. ענישה גופנית ונפשית של אנשים שניסו לתחמן אותנו ולעבור, או סתם של אנשים שצעקו עלינו בערבית ברוב תסכולם מההמתנה הממושכת בשמש. פעם אחת מפקד תורן של המחסום התעצבן והחליט ללמד את הפלסטינים לקח, ונצמד לכללים היבשים (הפלסטינים היו צריכים לארגן בעצמם קבוצות של חמישה שיחצו בכל פעם את 100 המטרים בין השער למחסום. מאות האנשים במחסום היו צריכים, ללא סדרן או גורם מארגן אחר, להסכים מי יהיו החמישה שיעברו בכל פעם) בצורה שגרמה לתנועה במחסום להאט כמעט עד עצירה. הטרדות מיניות של נשים היו דבר שבשגרה בעיקר בגלל שאנחנו, היהודים הצעירים, היינו בעלי הסמכות והרשות לפקוד על אישה להסיר את כיסוי הראש ולהוכיח לנו שהיא אישה (בשם הביטחון, כי מבוקש עלול לנסות להסתנן בתחפושת, ואף נאמר לנו במפורש שדבר כזה קרה אצלנו במחסום תחת עינינו הפקוחה):

    "תרימי את הרעלה,

    איכס יא מכוערת,

    תורידי תורידי"

    אני יכול להפליג בתיאורים שכאלה אך אינני חש בנוח. אני יודע שבמקרה והדברים יעמדו למשפט ציבורי או תקשורתי חברי ליחידה יוכלו בקלות רבה לגייס מספיק עדויות שיסתרו את שלי ויפריכו כל טענה שאעלה. לכן אין טעם לדוש כאן או בשום מקום אחר בדברים שראיתי או לא ראיתי, בדברים שיתרחשו או לא התרחשו. אני מספר על השירות הצבאי שלי לא כדי "להלשין" (ובטח לא בשביל "לקעקע את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית" כמו שכל מיני אינטלקטואלים בשקל שעובדים עבור מו"לים בלירה מנסים להדביק לי ולשכמותי), אלא כדי להסביר לכם, קוראי הבלוג האישי אך פומבי, מדוע אני מעיק על חייכם החופשיים ומלאי ההנאות עם המציאות העגומה של הפלסטינים בשטחים הכבושים. וגם כדי להסביר מדוע אני, שגדלתי בבית ציוני, שאהבתי את ישראל וסמליה, ששרתי בהתלהבות רבה את המנונה, התחלתי לחוש מנוכר מעמי וממורשתי.

    בכל אופן, מידע נוסף על אישומים שהוגשו נגד חיילים בזמן האינתיפאדה השנייה אפשר למצוא כאן (pdf). סיפור חיי משתלב בצורה זו או אחרת עם המסמך בעמודים 53 ו-62 אם זכרוני אינו מטעני, ואולי גם בעוד מקומות, לא צלחתי את כולו.

    כמה דברים טובים: למרות שזה היה מחסום סחורות, ושראינו מבוקר עד ערב ארגזים מלאים בבקבוקי קולה, בחטיפים ובדברי מזון מפתים אחרים, לא זכור לי שמישהו מהחיילים ניסה לקחת לעצמו דבר מה שאינו שייך לו. חוץ מזה, פקידי המחסום היו חיילים צעירים ומנומסים, ואחד מהם אף היה בעל לב טוב וגילה חמלה רבה כלפי הפלסטינים.

    פרט אליו, לצערי, רובנו היינו מנוולים אמיתיים, ובמקרה הטוב פשוט התעלמנו מהפלסטינים עד כמה שיכולנו.

    מתופאח עברתי מוצב אחד צפונה. זה היה מצחיק – הודיעו לנו שיהיה אימון, ואז קיצרו אותו ונותרה רק רגילה (=חופשה של שבוע). אינני זוכר אם ידענו לפני הרגילה, אבל כשחזרנו נשארנו באותו קו, פשוט עשינו רוטציה במוצבים של הגזרה. וכך הגעתי ל-DCO.

    סוף חלק 2

  • February 05, 12:41 AM

    An Apology To Our Readers

    On Monday evening I received a phone call from someone I trust who told me that one of our interns had asked for compensation in exchange for a blog post. Specifically, this intern had allegedly asked for a Macbook Air in exchange for a post about a startup.

    After an investigation we determined that the allegation was true. In fact, on at least one other occasion this intern was almost certainly given a computer in exchange for a post.

    The intern in question has admitted to some of the allegations, and has denied others. We suspended this person while we were sorting through exactly what happened. When it became clear yesterday that there was no question that this person had requested, and in one case taken, compensation for a post, the intern was terminated.

    This was not one of our full time writers, and so the frequency of posts was light. Nevertheless, we’ve also deleted all content created by this person on our blogs. We are fairly certain that most of the posts weren’t tainted in any way, but to be sure we’ve removed every word written by this person on the TechCrunch network.

    Our attorneys have advised us not to disclose the name of the individual because the person is not a legal adult. We also think that, given the intern’s age, it may not be appropriate to make their identity public.

    We are all shaken here at TechCrunch – this is someone who was our friend and who we trusted to be honest with our readers. Our hope is that the intern learns something from this experience and grows into the kind of person that will be more welcome in this community.

    I apologize to each one of you. I promise that we will always maintain complete transparency with you on how we operate, even when it isn’t such an easy thing to do.

    Update: Daniel, the intern in question, has decided to talk about this situation publicly on his blog. I’m glad that he has. You can read his thoughts here.

  • November 22, 03:30 PM

    Google Patents Displaying Patents

    theodp writes "Google has actually managed to patent displaying patents. The USPTO issued US Patent No. D603,866 to six Google inventors for their 'graphical user interface for display screen of a communications terminal.' Among the six inventors is the guy who introduced Google Patents. Ironically, Google Patents can't seem to find the new Google patent for Google Patents."

    Read more of this story at Slashdot.

  • September 22, 09:13 PM

    A Trademark Search Engine

    Shared by Dan
    works http://www.trademarkia.com/trademarks-search.aspx?tn=honesty%20box

    Trademarkia is a search engine specifically for trademarks. Enter google, for instance, to find out what kind trademarks are available (including abandoned trademarks – note the status column). To fire this engine, the makers tell me they “received data in various legacy formats from a US government agency, the USPTO. We then normalized and standardized all [data] sets.”

    [Thanks Fred!]

    [By Philipp Lenssen | Origin: A Trademark Search Engine | Comments]


    [Advertisement] Google books on Amazon works http://www.trademarkia.com/trademarks-search.aspx?tn=honesty%20box
  • August 14, 08:03 PM

    It Ain't The Link, It's What You Do With The Traffic

    A media consultant, Arnon Mishkin, has a post up at Paid Content supposedly about The Fallacy Of The Link Economy, where he suggests that those of us (he links to us at Techdirt, for example) who are insisting that aggregators aren't a problem and that news sites should be happy about getting linked to, are wrong. But he seems to have gotten the basic argument wrong. He seems to think we're saying that the all you have to do is get linked to, and you should be happy.

    But that's not what we're saying.

    The link is a vote of confidence, but it's just a start. From there, you then need to actually do something with that link. Mishkin dismisses the value of the link by noting that most people who visit those aggregator sites don't click through. That's not news. That's the way it's always been, but that doesn't mean there isn't value there. On this, I can speak from personal experience. Over the years, we never worked that hard at building our own traffic (we never built a business that depended on traffic), but our traffic kept growing. Any time we were linked to from larger sites, some people clicked through, but we always knew it was a small fraction of the overall traffic to that originator site. But, so what? It's still new traffic that wouldn't have found us otherwise. On top of that, we knew that most of that traffic would visit us just that one time and not think to come back -- but again, that's fine. Because what did happen is that we started to build up our reputation.

    So, no, getting a single site to link to you isn't that meaningful, and won't drive that much traffic initially (or even repeat traffic), but as you build up your reputation, and get linked multiple times in multiple places, and then build up credibility based on your content and your community then people start to come back. So, getting linked from a certain site once is meaningless. But as we would get linked multiple times, we'd start to notice that then our traffic would increase. It was a case of that other site helping introduce others to us, not because of a single link, but the combination of being linked to multiple times, along with having good content and good discussions -- and then people would realize that it was worth visting us regularly (or adding us to their RSS reader or whatever).

    It's an ongoing process, but the fact that most people don't click through on a single aggregator link is meaningless. Those people wouldn't have seen the story anyway, but it may help build up the brand of the original site. And, I can assure you, over time, if you keep providing quality, that pays off.

    The problem here is that Mishkin and others seem to think the value is in the single atomic story. It's not and never has been. Being unable to view the larger picture and the overall process misses the point. It's not the link alone that has value or the story alone that has value, but the overall process of building a community.

    Permalink | Comments | Email This Story


  • August 14, 08:06 PM

    Army Asks Its Personnel to Wikify Field Manuals

    Hugh Pickens writes "The NY Times reports that the Army began encouraging its personnel — from the privates to the generals — to go online and collaboratively rewrite seven of the field manuals that give instructions on all aspects of Army life, using the same software behind Wikipedia. The goal, say the officers behind the effort, is to tap more experience and advice from battle-tested soldiers rather than relying on the specialists within the Army's array of colleges and research centers, who have traditionally written the manuals. 'For a couple hundred years, the Army has been writing doctrine in a particular way, and for a couple months, we have been doing it online in this wiki,' said Col. Charles J. Burnett, the director of the Army's Battle Command Knowledge System. 'The only ones who could write doctrine were the select few. Now, imagine the challenge in accepting that anybody can go on the wiki and make a change — that is a big challenge, culturally.' Under the three-month pilot program, the current version of each guide can be edited by anyone around the world who has been issued an ID card that allows access to the Army Internet system. Reaction so far from the rank and file has been tepid, but the brass is optimistic; even in an open-source world, soldiers still know how to take an order."

    Read more of this story at Slashdot.

  • August 15, 10:19 AM

    Sony To Convert Online Bookstore To Open Format

    Dr_Barnowl writes "The BBC reports that Sony is to convert its online bookstore to the EPUB format. While this format still allows DRM, it's supported on a much wider variety of readers. Is this a challenge to the Kindle? It's nice to see Sony opening up to the idea of open standards. Even if you still have reservations about buying a Sony device, you might be able to patronize their bookstore sometime soon."

    Read more of this story at Slashdot.

  • August 15, 11:21 AM

    Airborne Laser Successfully Tracks, Hits Missile

    fructose writes "The Airborne Laser managed to acquire, track, and illuminate a test missile a few days ago. According to the press release, the Boeing plane 'used its infrared sensors to find a target missile launched from San Nicolas Island, Calif ... issued engagement and target location instructions to the beam control/fire control system ... fired its two solid-state illuminator lasers to track the target and ... fired a surrogate high-energy laser at the target, simulating a missile intercept.' The sensors on board the missile confirmed the 'hit.' Michael Rinn, ABL's program director, said, 'Pointing and focusing a laser beam on a target that is rocketing skyward at thousands of miles per hour is no easy task, but the Airborne Laser is uniquely able to do the job.' The next steps will be to test the high-power laser at full strength in flight and do a complete system test later this year. Its success or failure will determine whether the project gets canceled. Looks like the Real Genius fans out there are finally living the dream."

    Read more of this story at Slashdot.

Upgrade Flash to view this site properly