Laz-ram Building, 11 Toval street, 5th floor
Ramat Gan
Phone: +972.54.5620572
Fax: +972.153.54.5620572
E-Mail: Effi@fuks.co.il
Laz-ram Building, 11 Toval street, 5th floor
Ramat Gan
Phone: +972.54.5620572
Fax: +972.153.54.5620572
E-Mail: Effi@fuks.co.il
(L.L.B) Advocate (Israel Bar)
Internet, Computers and Technology lawyer
אמש, במסיבת העיתונאים המסורתית של חברת אפל, הציג סטיב ג’ובס את Ping – הרשת החברתית החדשה של אפל. ג’ובס כינה אותה כ"רשת חברתית מוזיקלית", שתפקידה העיקרי הוא לעזור ללקוחות חנות iTunes למצוא מוזיקה חדשה ולעקוב אחרי האמנים החביבים עליהם. Ping זמין (נכון לעכשיו) רק דרך תוכנת המוזיקה של החברה, iTunes 10, וניתן לצפייה גם דרך מכשירי ה-iOS: ה-iPhone, iPod ו-iPad.
אך האם יש לפייסבוק, טוויטר וחבריהם סיבה להזיע? האם מגע הזהב של אפל יעבוד גם ברשתות החברתיות? מצב אחד – לג’ובס יש מגע זהב, ורוב המוצרים שהוא משיק מצליחים לכבוש את השוק במהירות וביעילות. מצד שני, Ping נראית כמו שילוב מוזר של פייסבוק, טוויטר ומייספייס, וחסר לה הניחוח החדשני של מוצרי אפל המסורתיים. אם נוסיף לכך את העובדה שבשביל להתחבר לרשת צריך להשתמש ב-iTunes, תוכנה כבדה ומסורבלת (במיוחד ב-Windows) נגיע למסקנה שההצלחה של Ping אינה וודאית כלל.
כך או כך, בשביל שתכירו את Ping צירפנו בשבילכם מספר תמונות וסרטוני הדגמה, כדי שתוכלו להחליט בעצמכם אם לרשת החדשה של אפל יש סיכוי.
ככה נראים העמודים האישיים ב-Ping
פוסט מאת ארז רונן
ארז רונן הוא כתב טכנולוגיה בעבר וסטודנט לקולנוע בהווה. בזמנו הפנוי הוא משחק במשחקי וידאו, מתפעל ממוצרים של אפל ומתפעל את אימפרית "זה לחלשים" הכוללת בלוג ופודקאסט שבועי.
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
האימייל מתיישן ופייסבוק יחליף אותו בקרוב, נכון? לא כל כך מהר. הוובמייל הופך בהדרגה לפלטפורמה של קשרים אישיים ומידע אישי, על גביו זמינים לנו כבר היום כלים חדשניים ושימושיים.
השבוע התבשרנו על השקת תכונת Priority Inbox של ג’ימייל, המסדרת הודעות נכנסות על פי סדר עדיפויות אוטומטי.
מטרת התכונה החדשה היא לסייע למשתמשים שמקבלים כמויות גדולות של הודעות נכנסות להקל על עומס המידע ולעשות קצת סדר בתיבה על פי סדר עדיפויות. היום זמינים לא מעט כלים שיספקו ערך מוסף לתיבת המייל שלכם ויחסכו לכם זמן.
Rapportive
Rapportive הוא תוסף דפדפן עליו כתבנו בעבר, ולמרות זאת רבים לא מכירים אותו.
Rapportive הוא תוסף חדש עבור פיירפוקס וכרום שיחליף את המודעות בג’ימייל שלכם בתמונות, מידע ביוגרפי וקישורים לפרופיל הפייסבוק, הלינקדאין והטוויטר של כל אדם עמו אתם מתכתבים, כולל תצוגה חיה של טוויטים אחרונים עבור האנשים שאתם מרבים להתכתב איתם במייל. זהו פלאגין מצוין שידרוש מכם שתי דקות התקנה. תתפלאו כמה שהתוסף הזה משפר את חוויית המייל שלכם. החסרון: קשה לתקן מידע שגוי ש-Rapportive מציג אודותיכם או אנשים אחרים.
איך Rapportive מייעל את העבודה
שימו לב לריכוז הפרטים אודות איש הקשר כלכם והיכולת של הכלי לשפוך אור על זהותו, כולל פרטים שאותו אדם לא בהכרח התכוון לספק לכם.
WiseStamp
כתבנו על התוסף לדפדפן פיירפוקס וגם כרום עוד בינואר, אך רק השבוע השירות הישראלי הזה הושק רשמית. WiseStamp מנסה להעשיר את חווית המשתמש בשירותי דואר-מבוסס-רשת כמו ג’ימייל, יאהו, הוטמייל ואחרים על ידי יצירת “חתימה אישית” המשלבת גם קישורים לפוסטים אחרונים שלכם בבלוג, חשבונות פליקר, תוכנות IM וסטטוסים מהרשתות החברתיות שלכם.
איך WiseStamp מייעל את העבודה
WiseStamp יוצר מאש-אפ של פלטפורמת התקשורת האישית עם סטרימים של העדכונים האישיים שלנו מרשתות חברתיות ורסס. זו דוגמה נהדרת לאופן בו פידים של תכנים יכולים להעשיר את חוויית השימוש שלנו. במקרה הזה, המיילים שלנו לא נסרקים (כמו במקרה של הפרסומות בג’ימייל) ובמקום זאת אנחנו יכולים לחשוף אחרים לתכנים רלוונטיים ומעניינים.
Greplin הוא שירות חיפוש מבוסס ענן שמאנדקס את כל שירותי התקשורת האישיים שלכם בתיבת חיפוש אישית אחת: המיילים שלכם, היומנים, חשבון הטוויטר, הפייסבוק, לינקדאין, Evernote, Salesforce ואחרים. לא יוכלים להיזכר דרך איזו פלטפםורמת תקשורת קיבלתם הודעה מסוימת? (היום קשה לזכור עקב ריבוי הפלטפורמות). אין בעיה – Greplin יפתור את הבעיה הזו עבורכם. בדרך זו הכלי הזה יוצר עבורכם מנוע חיפוש אישי מאוחד עבור כל ערוצי התקשורת הנכנסים והיוצאים שלכם. השירות הבסיסי ניתן חינם. ניתן לצפות בדמו.
Greplin Demo from greplin on Vimeo.
איך Greplin מייעל את העבודה
Greplin סורק ומאנדקס שירותים רבים חינם. מרתק לחשוב על יישומים עתידיים של השירות. למשל, מנוע המלצות שיאפשר לא רק לחפש אלא גם להמליץ לכם על תכנים רלוונטיים להודעות. למשל, כאשר אתם מתכתבים עם אדם, הכלי יציג לכם את כל המסרים האחרונים עם אותו אדם מכל ערוצי התקשורת שלכם.
למה זו רק ההתחלה
האימייל מתפתח לאט לכדי פלטפורמה. התהליך הזה מתרחש באיטיות במשך שנים אך רק כעת צובר תאוצה, הודות למנגנון מאובטח שמספק למפתחים וחברות גישה מאובטחת לתכנים אישיים של משתמשים מבלי שםה ייאלצו למסור את הסיסמאות לחשבון המייל שלהם.
המנגנון נקרא OAuth והוא מציע סטנדרט לספקי מייל ומפתחי אפליקציות חיצוניים המבקשים גישה מאובטחת וזמנית למידע אישי מבלי שהמשתמשים ייאלצו למסור להם את סיסמאות המייל שלהם. OAuth מספק למפתחים ואפליקציות את המידע האישי הדרוש להם מבלי לחשוף אותם לסיסמאות שלכם. טוויטר החלה לאכוף לאחרונה את הדרישה לכל מפתחי האפליקציות החיצוניות בפלטפורמה להשתמש אך ורק ב-OAuth. גוגל משתמשת בסטנדרט לגישת IMAP לג’ימייל וגם יאהו משתפת איתה פעולה במטרה להפוך את OAuth לסטנדרט.
מידע אישי שמופץ ומשותף באופן מאובטח הוא מכרה זהב, הן לעסקים, והן למשתמשים שרוצים לשפר את חוויית השימוש שלהם. הכלים שהצגנו כאן הם רק ההתחלה.
פוסט זה נכתב על ידי מרשל קירקפטריק ופורסם במקור ב-ReadWriteWeb, אחד הבלוגים הנקראים והמשפיעים ביותר בעולם בתחום הווב.
פוסט מאת ReadWriteWeb
ReadWriteWeb הוא אחד הבלוגים הנקראים בעולם והבלוג מספר 1 בתחום טכנולוגיות מידע. ReadWriteWeb מפרסם את הפרשנויות המעמיקות והאיכותיות ביותר מדי יום על תעשיית האינטרנט. פוסטים נבחרים של ReadWriteWeb יתפרסמו ב"חורים ברשת" מדי שבוע
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
"יפעת מידע תקשורתי" השיקה אפליקציית התראות חדשה המאפשרת לחברי פייסבוק לנטר חדשות רלוונטיות בנושאים ומילות מפתח שהוגדרו מראש.
"יפעת מידע תקשורתי" ממוקדת באיתור וניתוח מידע מהתקשורת הכתובה והאלקטרונית. באמצעות האפליקציה החדשה, הזמינה חינם לכל חבר פייסבוק, תוכלו לקבל את העדכונים הכי חמים ואקטואליים אודות הנושאים שמעניינים אתכם, לעקוב אחר נושאים שחברים אוהבים ולהיחשף לנושאים הטרנדיים ברשת.
איך זה עובד
1. מתקינים את האפליקציה
2. מגדירים התראות
בלשונית "נושאים חמים" תחשפו לנושאים הטרנדיים באפליקציה ותוכלו להוסיף אותם לרשימת המעקב שלכם.
אפשר להציץ בכתבות האחרונות בנושא המבוקש באמצעות לחיצה על הנושא:
תוכלו להגדיר כל מילת מפתח בעברית בלשונית "הנושאים שלי".
ניתן לבדוק כמה עדכונים זמינים על פי ההתראה המבוקשת עוד לפני הוספתה לרשימת המעקב באמצעות כפתור "בדוק". מצער שהחיווי שניתן הוא רק מספר הידיעות בנושא ולא הצגת הכותרות שנמצאו.
ניתן להיחשף לידיעות אחרונות בנושאים אחריהם עוקבים חברים שלכם בפייסבוק תחת הלשונית "נושאים של חברים".
מוזר בעינינו שנדרשות 24 שעות כדי שעדכונים מההתראה החדשה יופיעו תחת לשונית "הנושאים שלי".
אפשר להוסיף עד ארבע התראות בלבד. אם תרצו להגדיל את מכסת ההתראות, עליכם להזמין חברים להשתמש באפליקציה. לא אהבנו את החובה הזו לבצע הפצה ויראלית עבור יפעת, באופן שעלול להטריד את החברים ולהיתפש בעיניהם כספאם. אם אנשים יאהבו את האפליקציה, הם כבר ימליצו עליה לחברים מרצונם. למה לפגוע בחוויית המשתמש של כולם?
3. תוכן גולשים או כתבות מקצועיות
הגדירו במסך "הגדרות" אם תרצו שההתראות יתבססו על כתבות מקצועיות, תוכן גולשים או שניהם בלבד.
4. לאן תרצו לקבל את המידע?
"יפעת מידע תקשורתי" ממליצה על קבלת העדכונים לפייסבוק – כדי שהחברים יוכלו לראות את הנושאים שלכם ולהצטרף בעצמם. זה רעיון לא רע בכלל, אך היישום שלו גרוע. האפליקציה תפרסם עדכונים חדשים באופן אוטומטי על הוול שלכם בפייסבוק. עדכונים אוטומטיים עלולים להציף. חוץ מזה, העדכונים מוצגים בוול במתכונת משמימה במיוחד:
הייתי מצפה שהאפליקציה תפיץ לחברים עדכונים על התראות חדשות באמצעות המייל בלבד ובתוך האפליקציה ולא באמצעות הפרסום על הוול. גם אם יפעת תציג על הוול את ההתראה באמצעות כותרת רלוונטית, זה עדיין יטריד: יכול להיות שיהיו עדכונים שלא ארצה שיתפרסמו על גבי הוול ללא רשותי. איך אפשר לעשות את זה אחרת? באמצעות Page שיציג עדכונים בהתראות חמות מכל משתמשי האפליקציה ובו לשונית שתאפשר לכם להציץ לעדכונים האחרונים בנושאים שאתם הגדרתם באופן שיאפשר לכם גם לפרסם עדכונים מעניינים על גבי הוול שלכם. הצטערנו לראות שאין בשלב זה גירסה של האפליקציה לטוויטר – פלטפורמה בה היא יכולה להתגלות כשימושית במיוחד.
פוסט מאת גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
מעתה בחורימבה: פוסטים מתורגמים נבחרים מבלוג הפרודוקטיביות המצוין Lifehacker.
הפופולריות העצומה של פייסבוק הביאה לכך שאנשים רבים מזייפים חשבונות על מנת לזכות בחברות שלכם ולשלוח לכם ספאם חברתי. הנה כמה טיפים שיסייעו לכם לזהות בקשות חברות מפוקפקות ולהימנע מהספאם החברתי הנלווה להן לא פעם.
בדקו את הפעילות האחרונה של המבקש
עם קבלת בקשת חברות מאדם שאינכם מכירים באופן אישי, בדקו את הפרופיל של המבקש ובחנו את הפעילות האחרונה שלו באתר. אם הוא הוסיף ממש לאחרונה כמות גדולה למדי של חברים, יש סיכוי סביר שמדובר בדמות מזויפת למטרות ספאם.
האם יש לכם חברים משותפים?
פייסבוק מאפשר לכם לדעת בקלות אם לכם ולמבקש יש חברים משותפים. אם אינכם בטוחים באשר לזהות המבקש, שלחו הודעה פרטית לאחד מהחברים המשותפים ושאלו אותו אודות המבקש לפני צירופו לרשימת החברים שלכם. ייתכן שהחבר יוכל לספק לכם מעט מידע רקע מרגיע או להפך – מעורר חשש. יכול להיות שהחברים המשותפים שלכם הוסיפו את המבקש מבלי לדעת דבר על זהותו ועל כן, רשימה נכבדה של חברים משותפים לא יכולה להבטיח שלא מדובר בספאם, אך יחד עם סימנים משותפים היא עשויה להוות אות חיובי.
חשדו בהמלצות על חברים
תכונת People You May Know של פייסבוק מציעה לכם לצרף חברים חדשים שעשויים לעניין אתכם, על פי פייסבוק. בעוד התכונה סיפקה המלצות מתאימות עבורי חצי מהפעמים, בחצי האחר היא דחפה לי אנשים עלומים שכל קשר ביני לבינם אינו קיים. אם תענו להמלצות האלה מבלי לבדוק, ייתכן שתצרפו חברים שאינם אלא ספאמרים לאחר שחברים שלכם צירפו אותם ללא מחשבה. אל תצרפו אנשים מומלצים לרשימת החברים שלכם לפני שבדקתם אותם.
חשדו גם בחברים אמיתיים
תרמית זו אמנם נפוצה פחות, אך חשוב להיות מודעים לה שכן נזקיה גדולים במיוחד. ספאמרים מתוחכמים גונבים זהות מאנשים אמיתיים ומזדהים אליהם באמצעות חשבון מסוים. עם קבלת בקשת חברות מאדם שאתם מכירים, יידרש מכם רק לבקר בדף שלהם בפייסבוק במשך 10 שניות כדי לוודא שאינו נראה מוזר. למשל, ריק לחלוטין או מלא במסרים שיווקיים, למשל. רוב הסיכויים הם שלא תיתקלו במקרים כאלה, אך לא יזיק לבדוק כל בקשות חברות לפני אישורה.
אמתו את הזהות שלכם
לחברים חשדנים במיוחד מומלץ להשתמש ב-mysafeFriend, אפליקציה שמאפשרת לכם לאמת את הזהות שלכם על מנת שחברים ידעו כי אתם אמנם אתם בפייסבוק. כמובן שגם אפליקציה זו לא תוכל לאמת לבטח את זהותכם, אך היא תורמת לוודאות. פשוט הוסיפו את האפליקציה בפייסבוק, לחצו על הכפתור האדום הגדול עם הכיתוב Validate Your Identity Now ועברו דרך שלושת השלבים.
אימות מאובטח יותר יעלה לכם כסף, אך שירות האימות הבסיסי הוא חינם ואמור להספיק לכל משתמש ביתי. ככל שיותר אנשים ישתמשו באפליקציה, נוכל להיות בטוחים יותר שאכן אנשים אמיתיים מולנו.
כותב הפוסט הוא אדם דאצ’יס והוא פורסם במקור בבלוג הפרודוקטיביות Lifehacker
פוסט מאת Lifehacker
בלוג בנושא תוכנה והמלצות על שירותים, כלים, אתרים וקיצורי דרך שחוסכים זמן ומייעלים את השימוש בווב
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
מהו סוד הצלחתם של יזמים? מהם האתגרים המרכזיים עימם הם צריכים להתמודד? איך בונים חברה גדולה? איך מתמודדים עם הציניות וחוסר הפירגון האופייניים כל כך לקהל הישראלי?
עם השאלות האלו ועוד רבות אחרות יתמודדו ביום ראשון הקרוב שניים מהיזמים הבולטים ביותר בהיי-טק הישראלי – יהודה זיסאפל ושי אגסי. שניהם יהיו אורחים שלי בפורום MIT באוניברסיטת תל אביב , באירוע מיוחד לקראת ראש השנה. זיסאפל ואגסי עומדים מאחורי תופעות יוצאות דופן בנוף ההיי-טק הישראלי, ואני משוכנע שהסיפורים שלהם יכולים לעורר השראה אצל רבים מאיתנו.
לא פחות מעניין מהסיפור האישי שלהם, הוא נושא השתייכותם למשפחה של יזמים. ראובן אגסי, אבא של שי, יהיה גם הוא על הבמה ויענה על שאלותיי בנושאי יזמות סידרתית ו"איך זה לעבוד כשותף עם הבן שלך?" יהודה זיסאפל עובד עם אחיו זוהר, עבד עם בנו רועי וגם אשתו נאוה היא יזמית מכובדת בפני עצמה. תודו, שיש פה חומר מעניין למספר שאלות בנושא.
בנוסף, ננסה ללמוד קצת מזיסאפל על מה שקורה מאחורי הקלעים באחת החברות הפרטיות הגדולות בהיי-טק הישראלי, הלא היא רד תקשורת , ואולי להפיק לקחים בנושא הכל כך מדובר של "איך בונים חברה גדולה?"
שי אגסי מנהל היום את "Better Place" , פרויקט מאתגר, עצום בהיקפו ולא פחות מכך בשאיפות שלו. הסיפור שלו יהיה מרתק, אני בטוח בכך.
מקווה לראות אתכם ביום ראשון באוניברסיטת תל אביב. לפרטים נוספים היכנסו כאן.
ובנוסף: יש לכם שאלות, שהייתם מעוניינים לשאול? אין בעייה, שילחו לי אימייל, או – יותר טוב – כיתבו אותן כאן. השאלות הטובות ביותר יישאלו בעת האירוע, אני מבטיח.
חורימבה מחלקים חמישה כרטיסים חינם לאירוע. כדי לזכות בהם, השתמשו בתגובות כדי להפנות שאלות מעניינות ליהודה זיסאפל ושי אגסי לקראת האירוע. חמישה מכם שישאלו שאלות מעניינות במיוחד ייזכו להיות באירוע ולשאול אותם פנים מול פנים. שמות הזוכים יתפרסמו בערב חמישי הקרוב.
פוסט מאת יזהר שי
יזהר שי, יזם היי-טק, משקיע הון סיכון ואוהד נלהב, כותב על השחקנים ועל האירועים המרכזיים בהיי-טק הישראלי
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
גלידות שטראוס משיקה גלידות עליהן מוטבע הלוגו של פייסבוק וכיתוב שמציין כי המוצר "נבחר על ידי האוהדים של קרמיסימו בפייסבוק". מדובר בטעמים שהחברה מחזירה למדפים, שנבחרו על ידי צרכנים דרך עמוד הפייסבוק של קרמיסימו – קרמבו ומוס שוקולד. לרגל השקת הקמפיין השיקה החברה סרטון פרסומת די משעשע בו מככב שחקן בן דמותו של מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, שמבקש להודות לחברי קרמיסימו בפייסבוק ושוקל ברצינות להחליף את הלייק בלק לאות הכרה. אהבנו.
פוסט מאת גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
יוטיוב זה אחלה. באמת! האפשרות לראות כמויות חסרות פשר של סרטוני וידאו בחינם, ולשתף אותם איך שרק רוצים עם כל העולם, עשתה מהפכה של ממש בעולם הוידאו ברשת, ולא בכדי. ולמרות זאת, אחד מהדברים המעצבנים ביותר ב-Youtube, לפחות עד לאחרונה, היה דווקא אחת מנקודות החוזק העיקריות שלו: האפשרות להטמיע סרטים באתרים אחרים, או בלעז: Embed.
על פניו זה פשוט: לוחצים כל כפתור ה-Embed שנמצא מתחת לכל סרטון (כמעט) ביוטיוב, מעתיקים את קוד ה-HTML שנוצר לאתר שלכם – והנה הוידאו המבוקש נמצא אצלכם. הבעיה: גוגל הגדילו את ההטמעה לגדלים מסויימים בלבד. כך למשל, בסרטוני HD, אפשרה יוטיוב רוחב מינימלי של 560 פיקסלים לסרטון. ומה יעשה מי שרוחב טור התוכן באתר שלו צר יותר מ-560 פיקסלים? יכנס לצרות, כי נסיון להטמיע סרטון כזה באתר יוביל לתוצאה מחורבשת.
כמובן שכל מי שמתמצא מעט ב-HTML היה יכול לשנות את הקוד, ידנית, כדי להתגבר על הבעיה. אבל זה היה פתרון עקום, שדרש התעסקות מיותרת בקוד וחישובי יחס מעצבנים. המטמיעים המכורים ישמחו לדעת שגוגל סוף סוף הוסיפה אפשרות לשנות באופן ידני את הגודל של הסרטים. רק הזינו את הרוחב או האורך המבוקש, ויוטיוב ישנה בעצמו את השינוי בקוד. הרבה יותר מהיר, הרבה יותר פשוט, הרבה יותר יעיל.
ובכלל, מי שמשום מה לא העיף מבט בשלל האפשרויות שיוטיוב מאפשרת לבצע בהטמעת סרטונים, רצוי שיעשה זאת כעת. משחק באפשרויות השונות יאפשר לכם להוריד או להפעיל את האפשרות להראות סרטונים דומים, לשנות את צבע המסגרת של הסרטונים, לאפשר גרסאות HD של סרטונים ועוד.
הטמעה מיוטיוב היא אחד מכלי העבודה היעילים ביותר בכל הקשור לוידאו ברשת – ותמיד כדאי לדעת מה עושים ולהתאים את אופי ה-Embed לאופי האתר שלכם, ולא סתם ללחוץ בעיוורון על הכפתור, להעתיק את הקוד הדיפולטי, ולהמשיך הלאה.
>
פוסט מאת ארז רונן
ארז רונן הוא כתב טכנולוגיה בעבר וסטודנט לקולנוע בהווה. בזמנו הפנוי הוא משחק במשחקי וידאו, מתפעל ממוצרים של אפל ומתפעל את אימפרית "זה לחלשים" הכוללת בלוג ופודקאסט שבועי.
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
אזהרה: הווידאו הבא קשה לצפייה ובכל זאת פסטורלי במפלצתיות שלו: נערה עומדת על גדת נהר, רוכנת אל דלי מלא בגורי כלבים, נוטלת מתוכו לידה כלבלב אחר כלבלב ומשליכה אותם לנהר. הסרטון פורסם ביום ב’ השבוע לדיון בקהילת התמונות הפופולרית 4chan עם מסר "תמצאו את הכלבה המטומטמת הזו ותזרקו אותה לנהר".
אפשר לסמוך על חברי 4chan הידועים לשמצה לא יאכזבו. המשימה לא הייתה פשוטה. דף הסרטון ב-Liveleak הכיל מעט מאוד פרטים על זהות מפרסם הווידאו:
וכך חברי הקהילה ניגשו למשימה עם רקורד קודם של הצלחה: הם איתרו אישה שהשליכה חתול לפח אשפה והטרידו אותה עד שנאלצה להודות ולהתנצל. והם לא אכזבו גם הפעם. חברי 4Chan התחקו אחר מפרסם הווידאו ביוטיוב, הם גילו, ככל הנראה, את חשבון הפייסבוק שלו וגם שני פרופילים שנראו קשורים לבחורה שנראית בווידאו, כמו גם חברים של הצלם.
לאחר שאותרו החשד, החלו חברי 4Chan להציק לאנשים כאלה באופן שיטתי. Gawker מדווח שנער מבוסניה פירסם הודעה בפורום משחק קרואטיאני בו הוא מתלונן על הטרדות ומודה על קשר כלשהו לווידאו. עד כה לא ברור אם מי מהחשודים אכן קשור למעשה. בסתר לבכם אתם בוודאי מאחלים לאותם מתעללים שימותו בעינויים קשים, אך מי באמת שם את חברי 4chan לשופטים. מי ערב לכך שהם צודקים? באותה קלות בה אנשי 4Chan עושים צדק, הם גם עלולים לבצע לינץ’ וירטואלי באנשים על לא עוול בכפם. האכזריות שלהם מתחרה בברבריות של אותה משליכת כלבלבים אלמונית.
פוסט מאת גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
מחקר קטן שנערך בקנדה קבע שפייסבוק מעודד נרקיסיסטים. איזה שטויות, באמת, ובתור מכור לפייסבוק אני יכול להגיב בפחח אחד ארוך על השערת החוקרים בגלל שאני בחור כל כך נהדר וחכם. תנו לי לייק, מה אכפת לכם? אולי תגובה, אם זה לא קשה? זה בסדר, אני מחכה. אני עדיין מחכה.
עכשיו ברצינות. תחשבו על זה: קל להאשים את הנרקיסיסטים. מי כבר חושב על עצמו כנרקיסיסט? הרי לכולנו יש דברים חשובים לשתף עם אחרים, נכון? לעולם לא נחשוב על עצמנו כסוחרי מוניטין ממולחים, המגלפים את תדמיתם הציבורית ברשתות חברתיות, אמני המותג של האני.
נחזור לכך בהמשך, אבל ברשותכם כמה מילים על המחקר, בו השתתפו 100 סטודנטים, שקבע כי צעירים בעלי מאפייני אישיות נרקיסיסטית נוטים להשתמש בפייסבוק למטרות קידום עצמי. בעבור הנרקיסיסט המצוי, רשתות חברתיות מעניקות כח רב לשלוט בתדמית הציבורית שלו בעיני אחרים. עוד התברר שנרקיסיסטים נוטים לעדכן יותר בפייסבוק והעדכונים שלהם עוסקים לרוב בעצמם באמצעות סטטוסים, תמונות ו-Notes. הם שוהים יותר ברשת החברתית ובודקים עדכונים חדשים בתדירות גבוהה יותר מאנשים פחות נרקיסיסטים.
אז מי שמאוהב בעצמו ישתמש בפייסבוק לצורך האדרה עצמית. ביג פאקן דיל. מי מופתע בדיוק? פייסבוק גורם לכולם להרגיש יותר טוב, כולל אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה. הרשת החברתית הזו מעודדת תקשורת מנותקת רגשית ותחזוקה של קשרים רופפים עם מאות אנשים, שתמיד נמצאים שם בשבילכם, לעשות לייק או להגיב. אלה פידבקים שמשחררים במוח שלנו הורמונים של נדיבות ואמון. האנשים האלה לעולם לא יאכזבו כחברים אמיתיים ולא תובעניים בזמן ותשומת לב.
ליטופי אגו חטופים זה כל מה שדרוש היום – המחיר של להיות נחמד לאחרים הוא זול מאי פעם. בעידן קצר בזמן ועמוס בריגושים כמו הנוכחי, חברים אמיתיים הפכו מצרך שהביקוש לו יורד. מי צריך לאב כשיש לייק, הא?
אני לא מתכוון להיות שיפוטי יותר מדי בעניין הזה, אך אם חושבים על כך לעומק, מגלים שלא פעם, מדיה חברתית היא תחרות בנוסח "למי יש את הזין הווירטואלי הכי ארוך". זה לא עניין של נרקיסיסטים בלבד. כולם, גם בעלי ההערכה העצמית התקינה ישמחו לשובל ארוך של לייקים ותגובות, על אף שבעלי ההערכה העצמית הנמוכה והנרקיסיסטים יירצו בו נואשות יותר.
מספרים לנו שרשתות חברתיות הן מדיה שיחתית. זו הקלישאה הגדולה שמוכרים לעסקים שרוצים להשתלב במרחב החדש. האמת היא שמתנהלות מעט מאוד שיחות: מקצתן בטוויטר, כנגד כל הסיכויים והפלטפורמה המקוטעת, על ידי מיעוט מבין המשתתפים. הרוב פשוט משגרים את דבריהם לחלל ולא זוכים למענה או להד. בפייסבוק השיחות אפילו נדירות יותר. המרחב הזה דומה יותר לתחרות מגהפונים: כל חבר מנסה לצעוק חזק יותר, להמם בשנינה שתזכה אותו בלייקים ותגובות. אם שיחה מתנהלת בין שווים, אין למצוא אותה בפייסבוק: כאן בעלי המגהפון הגדול יותר ייזכו בנתח הלייקים והתגובות הגדול ביותר והרוב יגלו שכמעט אף אחד לא מתייחס לעדכונים שלהם.
אם מקבלים את התיאוריה הזו, הרי שרשתות חברתיות דומות יותר למדיה של הוצאה לאור אישית: בה כל אדם צועק "עכשיו תורי" בניסיון לתפוס את הבמה ומי שמיטיב לשווק את עצמו באמצעות תכניו גורף את מרב העניין. אם כל זה נשמע לכם מופרך, נסו לענות על השאלה הבאה: מה חשוב לכם יותר ברשתות חברתיות – פידבקים חיוביים לביטוי העצמי שלכם או דיון שיעשיר אתכם. אם אתם מגיבים לאחרים, האם אתם עושים זאת משיקולים אינטרסנטים (בתוך פייסבוק או מחוץ לרשת החברתית) או משום שהתוכן באמת מעניין אתכם ואתם רוצים לתרום לדיון. כן, אני יודע שכל אחד ואחד מאיתנו מרגיש שהוא מתנהג אחרת בעוד האחרים מחפשים ליטופי אגו, אך תשובה כנה יותר אולי תגלה אחרת.
כל אדם נוטה להיותר מרוכז בעצמו יותר מאשר באחרים וזה רק טבעי שברשתות חברתיות לא נתנהג אחר, אך לטכנולוגיות ולממשקים יכולת להעצים או לדכא רצונות. במקום לעודד שיחה, רשתות חברתיות במתכונתן הנוכחית מאדירות את הקידום העצמי, מוכוונות-משפיענים לסוגיהם. חברים מקושרים היטב יעוררו תגובות רבות גם עבור תכנים דלים בעוד דברי טעם של אנשים פחות חברתיים יניבו מעט תגובות. כי במדיה חברתית, זהות החבר חשובה יותר ממסריו ועדכוני סטטוס עוזרים לקידום העצמי שלנו. מה לגבי שיחות? טוב ששאלתם. רוצים לדבר על זה?
פוסט מאת גל מור
גל מור הוא הכותב הראשי והבעלים של "חורים ברשת". במקביל, גל מייעץ בתחום אסטרטגיות אינטרנט, מאפיין ממשקים ושירותים וכותב טורים בכלי תקשורת מובילים.
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
“עופרת יצוקה” כבר נמצא רחוק רחוק מאחורינו, אך הדיונים הרבים לגבי פעילות צה”ל באותה תקופה עדיין מהדהדים בעולם כולו. סרטון שהועלה לאחרונה ליוטיוב על ידי קבוצת “חוסם שמאל“, בו מסביר מי שהיה מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן כי צה”ל פעם במהלך המבצע בצורה הומנית, משגע בימים האחרונים גולשים ישראלים רבים בפייסבוק.
חוסם שמאל הוא ארגון ששם לעצמו מטרה לשנות את השיח הציבורי על ידי “התאחדות נגד השמאל הסהרורי והתקשורת הנלוזה”. הסרטון, בן כשלוש דקות, מציג את הקצין הבריטי לשעבר מעיד לטובת צה”ל באו”ם, וטוען שמדובר בצבא המוסרי ביותר בהסטוריה של הלחימה האנושית.
לא משנה מה הנטיות הפוליטיות שלכם, הדברים הנאמרים בסרטון בהחלט מעניינים, ושווים צפייה. אך מה שיותר מעניין, כמו תמיד בפייסבוק, הן התגובות. כמעט 1,000 תגובות עד לרגע כתיבת שורות אלה מציגות ריבים פוליטיים רבים, בעיקר של גולשים ישראלים מהקצוות השונים של המפה הפוליטית.
הדיון, כמו גם העובדה שהסרטון הנ”ל צובר הצלחה, בינתיים, בעיקר בקרב גולשים ישראליים, גורם לנו לתהות על אסטרטגית השיווק וההסברה מאחורי הפעילות האינטרנטית של “חוסם שמאל”. דעתם, כמובן, לגיטימית וראוייה להשמע, אך לא ראוי להפיץ את דברים אלה, כמו רבים מהסרטונים האחרים שנמצאים באתר האינטרנט של הארגון, דווקא לאנשים בארצות אחרות?
לי באופן אישי, ההחלטה לרכז את המאמץ בפעילות בעברית, המיועדת לקהל ישראלי, נראית קצת קטנונית. הרי התקשורת נוטה, בצורה מעשית, למרכז (לפעמים מרכז ימינה, לפעמים מרכז שמאלה – תלוי בכתב / תוכנית / פלטפורמה) – זאת עקב רצונה לפנות לכמות גדולה ככל הניתן של קהל. תמיד השמאל יטען שהיא ימנית מדי והימין שהיא שמאלנית מדי.
אך מה שעוד גם שמאל וגם ימין תמיד יסכימו היא העובדה שההסברה הישראלית בחו”ל לא מספיק טובה, ואנחנו נתפסים, לעיתים לא בצדק, כבריונים של המזרח התיכון. אולי עדיף, במקום להתחיל להתנצח בריבים בלתי נגמרים בפייסבוק ולנסות “לצאת נגד השמאל הסהרורי” – לנסות לתרום למשהו עם קצת יותר תועלת בעולם.
מצד שני, אני שמאלני סהרורי ידוע, אז, אתם יודעים, תמיד צריך לקחת את הדברים שלי בערבון מוגבל.
לצפייה בסרטון (פייסבוק)
לאתר האינטרנט של “חוסם שמאל”
פוסט מאת ארז רונן
ארז רונן הוא כתב טכנולוגיה בעבר וסטודנט לקולנוע בהווה. בזמנו הפנוי הוא משחק במשחקי וידאו, מתפעל ממוצרים של אפל ומתפעל את אימפרית "זה לחלשים" הכוללת בלוג ופודקאסט שבועי.
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
גוגל השיקה פרויקט ניסיוני בכרום: חוויה מוזיקלית בווידאו המובילה את הצופים, הלכה למעשה, למחוזות ילדותם. יוצרי הניסוי הוא כריס מילק ולהקת Aarcade Fire האלטרנטיבית והוא מדגים את היכולות האינטראקטיביות, האמנותיות והטכנולוגיות של כלי Web כמו HTML5 ומוצרי גוגל כמו הדפדפן כרום ותצוגת Street View במפות.
כפי שהעיר אליוט וון באסקירק מוויירד, נכון יותר לכנות את הפרויקט חוויה מוזיקלית מאשר קליפ וידאו, מאחר והיא חורגת מגבולות הקליפ הקוונוונציונלי. אל תטעו: תוכלו לצפות בווידאו ולהאזין למוזיקה, אך נוסף עליהם תהנו מגרפיקה המרונדרת בזמן אמת ותמונות הנשלפות מ-Google Maps ו-Street View. החוויה מופיעה בכמה חלונות בו זמנית וציפורים תלת מימדיות עפות מלון לחלון. היוצרים אף שילבו רגע סנטימנטלי אינטראקטיבי בחוויה, בה אתם יכולים לכתוב "לעצמכם הצעירים" מסר אישי.
ההרתפקה מתחילה כאשר תתבקשו להזין את כתובת יישוב הולדכם. ישראלים שיבקשו להגדיר ישובים בישראל יתאכזבו לגלות כי אין לגוגל מספיק מידע כדי להתאים את החוויה עבורם ועל כן כדאי להקליד שם של עיר בארה"ב או אירופה. בשלב זה גוגל תשלוף ותציג תמונות מיישוב הולדתכם (בהנחה ונולדתם במערב אירופה או ארה"ב) היישר מ-Google Street View וצילומי לוויין מ-Google Maps.
יוצר הפרויקט, אהרון קובלין, מסר לוויירד: "אנחנו נרגשים לפרוץ את גבולות קופסת נגן הווידאו ביחס של 4:3 או 16:9 ולתת לווידאו להשתלט על כל חוויית הדפדפן". קובלין הדגיש את ההישג בשילוב data-feeds בזמן אמת והתאמת החוויה באופן אישי לכל צופה.
על פי כריס מילק, על אף שסביבת HTML5 עדיין נמצאת בחיתוליה, הוא רואה את הדפדפן כחוויה אמנותית שלמה בשל יכולת HTML5 לאפשר אינטראקציה מיידית ומקיפה בין האמן למשתמש. הניסוי מדגים כמה תכונות של HTML5 בהן האפשרות לסנכרן מוזיקה ווידאו בין חלונות שונות, להשתמש בשפה עבור רינדור בתלת מימד, סיבוב וזום של תמונות לוויין מגוגל מפס ואף שילוב אנימציה בזמן אמת בתוך תמונות לוויין.
התנסו בחוויה בעצמכם. גוגל ממליצה (כמובן) להשתמש בדפדפן שלה, כרום ולסגור את כל שאר החלונות והתוכנות לפני שמתחילים, שכן הניסוי זולל משאבי מחשב. אם אתם מתעצלים להתנסות, הסרטון למעלה ימחיש לכם את החוויה. אחרי שתתנסו ספרו לנו, האם אתם חושבים ש-HTML5 יזלול את הפלאש לארוחת צהריים?
פוסט זה פורסם במקור ב-ReadWriteWeb, אחד הבלוגים הנקראים והמשפיעים ביותר בעולם בתחום הווב.
עוד ב-RWW: עשר טעויות נפוצות של ספקי API
פוסט מאת ReadWriteWeb
ReadWriteWeb הוא אחד הבלוגים הנקראים בעולם והבלוג מספר 1 בתחום טכנולוגיות מידע. ReadWriteWeb מפרסם את הפרשנויות המעמיקות והאיכותיות ביותר מדי יום על תעשיית האינטרנט. פוסטים נבחרים של ReadWriteWeb יתפרסמו ב"חורים ברשת" מדי שבוע
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
פייסבוק חווה בעיות זמינות קשות ברגעים אלה וסביר להניח שלא תוכלו לבקר באתר.
אבל חכו, לפני שאתם מחפשים כדורי הרגעה בידיים רועדות, מלאו את הסקר הקצר שהכנו. לא למכורים בלבד. יש לכם תשובות מוצלחות יותר? שתפו אותנו בתגובות. <noscript></noscript>
<noscript></noscript>
פוסט מאת מערכת חורים ברשת
חשבון המסתורין של חורימבה, תכנים שאין מי שיקח עליהם אחריות ושאר ירקות
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
מלחמת הרשתות החברתיות מתלהטת עם הכרזתה עם טוויטר על היקף עדכוני סטטוס העומד על 50 מיליון ליום. בהשוואה לפייסבוק, העומדת על 60 מיליון משתמשים זה אולי לא נשמע כל-כך הרבה, אבל אם משווים זאת מבחינת היחס שבין מספר המשתמשים בשירות בכל אחת מן הרשתות הנ”ל, מקבלים המספרים הללו משמעות חדשה לגמרי. בפועל, למרות גודלה הקטן ביחס לפייסבוק, שולטת טוויטר על אחוז ניכר מעדכוני הסטטוס הממלאים כיום את הרשת.
אף על פי שטוויטר לא מפרסמת נתונים סטטיסטיים רבים על היקף השימוש בשירות שלה, ובכך מונעת מאיתנו את היכולת להסיק מסקנות מדוייקות יותר להיכן המידע הנ”ל לוקח אותנו, סקר עדכני למדי מגלה לנו כי אחוז המעדכנים “הפעילים” בטוויטר הוא נמוך יחסית ועומד על כ 16% מכלל המשתמשים בשירות. העובדה שפייסבוק מתחילה להפסיד לטוויטר בתחום עדכוני הסטטוס בעיקר מצביעה על כשלון המאמצים להפוך את הפיד לחלק העיקרי בחשבון המשתמש בפייסבוק.
הנקודה החזקה של טוויטר לעומת פייסבוק היא האינטגרציה הקלה והאפשרות לשלוח עדכונים ישירות לפייסבוק מתוך חשבון הטוויטר. שתי החברות יכולות לראות את ההשפעה של הדבר בסטטיסטיקות אבל המרוויחה העיקרית מכך היא טוויטר שכן היא נסמכת אך ורק על עדכוני הסטטוס.
וזאת בדיוק הנקודה שבגללה אין שום סיבה בעולם להתחיל להספיד את פייסבוק ולהתחיל להכריז על טוויטר כעל המובילה החדשה. עדכוני הסטטוס רחוקים מלהיות תחום הפעילות העיקרי של פייסבוק. גם כאן אין בנמצא מספיק נתונים מהימנים ורשמיים, אבל 60 המיליון עדכוני הסטטוס המתרחשים בפייסבוק הם חלק קטן למדי מ-700 מיליוני פריטי המידע הנכתבים באתר מידי יום. ניחוש פרוע ועיון מהיר בפיד האישי מאפשר להעריך כי מידי יום מייצרת פייסבוק כ-100 מיליון הפניות למקורות חיצוניים.
במילים אחרות, טוויטר ללא ספק מובילה במספר עדכוני הסטטוס ביחד לגודלה, אך מדשדשת הרחק מאחורי פייסבוק בכל הקשור להפניה לתכנים בתוך ומחוץ לגן הסגור של הרשת החברתית.
פוסט מאת בוריס בולטיאנסקי
בוריס בולטיאנסקי: סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב וביולוגיה. קורא,
חושב, כותב. לאו דווקא בסדר הזה
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
As a chronic sufferer of a variety of foot ailments, most of which result directly from running, I can’t stress the importance of good shoes. So when Brooks sent over their 2010 Glycerin 8 shoes – I was keen to try them out.
The shoes are supposed to be made of non-Newtonian material, Brooks DNA, which means the soles can “tense up” as you run. Presumably this gives you more support during hard strikes and a softer ride when you’re not running as hard.
At first glance we’re talking about good design and normal weight (12.6oz). The shoes fit well and don’t pinch anywhere. There is excellent airflow through what looks like > 85% of the upper. These shoes also have an outersole is made of HPR Plus that is supposed to reduce wear and prevent scuffing. After using them for 3 months I can say that it works. Only the laces show wear and dirt.
For me, the most important thing for a running shoe is if it can handle the harsh impacts of running on NYC city streets. Brooks DNA material disperses these forces so well, that I have not had any recurring issues with my feet, knees or hips. I had my doubts at first – but they really work, which is mostly the reason I’m talking about it on the site. After lots of Vibram Five Fingers coverage, we thought it would be interesting to explore something a bit more traditional.
These shoes also pay attention to the environment thanks to the use of BioMoGo, the world’s first-ever bio-degradable midsole and laces made from 100% recycled materials.
Bottom Line: For a person that never tried Brooks shoes before, I’m quite impressed – excellent quality and performance. Try before you buy for fit and padding.
פוסט מאת מערכת חורים ברשת
חשבון המסתורין של חורימבה, תכנים שאין מי שיקח עליהם אחריות ושאר ירקות
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter
ב-19 לינואר 2010 סיים מחמוד אל מבחוח, בכיר חמאס שביקר בדובאי את חייו. הפרסומים הראשונים שנחשפו כבר בשני לפברואר בתקשורת העולמית ידעו לספר על חוליית אירופים רבת משתתפים שהשתתפה בחיסול, ושמו של המוסד עלה מיידית כמו שאר ספקולציות.
המידע אודות חשיפת הדרכונים של המתנקשים וצילומי מצלמות אבטחת המידע שתעדו כל צעד ושעל של רוב המשתתפים בחיסול החל להרקם מזה שבוע ונחשף (בצעד נדיר) בתקשורת העולמית בימים האחרונים. בין ההערכות דובר על כ-17 חברי חוליה כאשר 11 מהם זוהו בוודאות ופרטיהם, צילומי הפנים שלהם, וייתכן שאפילו נתוניהם הביומטרים (על פי משטרת דובאי נלקחים מנוסעים נכנסים למדינה טביעות אצבע ורשתית) כבר עושים דרכם ממשטרת דובאי לרחבי העולם.
על פי חלק גדול מההערכות, יחידת "כידון" שבמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אשר אמונה על הפעולות ה"מבצעיות", בהן סיום חייהם של אנשים מהסוג של מבחוח, היא החשודה העיקרית והמיידית בביצוע ההתנקשות. היחידה, על פי פרסומים עבר לא רשמיים, מונה כ-50 אנשי שטח. אם כל ההערכות הללו נכונות, נראה שלפחות 11 מהם כבר לא יחזרו להסתובב חבושי שמלות ופיאות בשדות תעופה אקזוטיים. בגיליון "מעריב" שפורסם השבוע אף הגדילו לצאת בכותרת "עיתון בריטי: המבצע ‘שרף’ שליש מכידון".
אז מה עושים כש"נשרפים" חצי מסוכני השטח? מפרסמים מודעת דרושים באתר האינטרנט הרשמי של המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים:
אתר המוסד לא עדכן שום משרה מרשימת המשרות שלו מאז ה-14 בספטמבר 2009, אז פורסמו כל המשרות שיש לארגון להציע. מחוקר מודיעין כלכלי ועד אפסנאי. רק משרה אחת צורפה מאז, וליתר דיוק ממש בימים האחרונים לראש הטבלה: "תפקיד מבצעי" שדורש שפה זרה ברמת גבוהה, רקע חו"ל כיתרון ונכונות ליציאה לתקופות לחו"ל לאחר תקופת הכשרה.
ככל הנראה שמדובר בצירוף מקרים, אבל עדיין, אם יש סיכוי זעיר שלא, ואם יש איזה שהוא אינטרס שלא להוסיף עוד שבריר מטופש של מידע לערימת הראיות שהופכות בימים אלו לאצבעות מאשימות, זה לא הזמן לייצר עוד ראיה קלושה.
זזתי לחפש מודעות "מחפש דרכונים זרים במצב טוב, תמונה לא חובה- מרופא" ב-WinWin וחולצת "חבר שלי היה בדובאי וכל מה שקיבלתי זה את הפיאה הנוכרית הזאת".
פוסט מאת אפי פוקס
אפי פוקס, עורך דין. עוסק במשפט, טכנולוגיה, אינטרנט ומה שבינהם. אפשר לעקוב אחריו גם
בטוויטר
אתר אינטרנט | LinkedIn | Facebook | Twitter